מדינת ישראל נ' בטיטו ואח'

פסק דין

ביום 16.5.05 ארעה תאונת דרכים בכביש הסמוך למדרשה שבגוש קטיף. המעורבים בתאונה היו מר נועם ליבנת שנסע ברכב חלופי שקיבל ממשרד הביטחון (רכב חלופי כנכה צה"ל) והנתבע 1 מר שי בטיטו.

התובעת טוענת כי הנתבע נסע בנתיב הנסיעה של רכב התובעת, במקום בנתיב נסיעתו. נהג רכב התובעת ניסה ברגע האחרון למנוע את התאונה על ידי הסטת הרכב שמאלה, אך לא הספיק .

הנתבעים טוענים כי הנהג ברכב התובעת הוא זה שנסע בנתיב הנסיעה הנגדי, היינו, בנתיב נסיעת הנתבע 1. הנתבע 1 ראה זאת ניסה לברוח שמאלה אך לא הספיק.

הנהגים העידו בפני מעדותם עולה כי אין ספק שהתאונה התרחשה בנתיב נסיעת רכב התובעת. הנתבע עצמו מעיד כי "התאונה ארעה בנתיב שלו" (הכוונה לנתיב רכב התובעת ג.א.). עובדה זו מחזקת את טענות הנהג ברכב התובעת לפיהן הוא נסע בנתיב שלו וברגע האחרון ניסה למנוע את התאונה ולברוח שמאלה, אך לא הספיק לעשות כן. מקום התאונה, בנתיב נסיעת רכב התובעת, לא מתיישב עם גרסת הנתבע לפיה רכב התובעת היה בנתיב נסיעתו של הנתבע, שאם כך היה הרי שבסטיית הנתבע שמאלה והשארות רכב התובעת בנתיב נסיעתו של הנתבע, הייתה התאונה צריכה להיות בנתיב נסיעת רכב הנתבע ולא בנתיב נסיעתו של התובע. גם צורת המכה ברכבי 2 הצדדים כאשר המכה ברכב התובע בעיקר בצידו הימני קדמי ואצל הנתבע לכל רוחב הרכב הקדמי יכולה ללמד שהתאונה ארעה כפי שטוען התובע דהיינו התובע ביקש לסטות מנתיב נסיעתו כדי להימנע מהתאונה, כאשר הנתבע היה בנתיב נסיעתו, וכיון ששבר שמאלה ואח"כ גם הנתבע עשה כן ניזוק צידו הימני קדמי של רכב התובע והנתבע בחזיתו.

אמנם הרכב לא רשום על שם משרד הביטחון אך מכל המסמכים שצורפו לתביעה עולה כי אין ספק שמדובר ברכב בבעלות משרד הביטחון.

באשר לנזקים, בהתחשב באמור בחוות דעת השמאי הן לגבי הנזקים הישירים והן לגבי ירידת הערך כ- 12,000 ש"ח ובהתחשב בשכ"ט השמאי, ומאידך, בהתחשב בזמן שחלף מהתאונה ובהשהיית התביעה לזמן כה ממושך, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 14,000 ₪ וכן את הוצאות האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ב' אב תש"ע, 13 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: