מדינת ישראל נ' בטאטה(עציר)
|
עפ"ג בית המשפט המחוזי באר שבע |
39062-01-10
1.2.2010 |
|
בפני : טלי חימוביץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל |
: מרעי בטאטה (עציר) |
| החלטה | |
החלטה
בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים בערעור.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בחומר הרלוונטי, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.
מדובר באדם שהורשע בעבירה של שב"ח, ונידון לעונש של שלושים ימי מאסר, אשר הסתיימו בתאריך 28.1.10. המדינה מבקשת לערער על פסק הדין ולצורך כך, התבקש מעצרו של המשיב עד לשמיעת הערעור.
ב"כ המשיב טען כי לערעור אין סיכוי, או שסיכויו נמוכים, מאחר ומדובר באדם שנכנס לישראל, שלא למטרות שליליות אלא לראות את ילדיו, מאשתו הישראלית, ועשה זאת על פי בקשתו המפורשת של בנו הקטין. בנסיבות אלה, טוען הסניגור, כי העונש סביר. עוד טען הסניגור, כי מעצרו של המשיב, למעשה יכבול את ידיו של בית המשפט המחוזי אשר יראה עצמו חייב לקבל את הערעור ולהורות על מאסר שיהיה חופף למעצר. בנוסף, המשיב סיים לרצות את עונש המאסר וכל כן, הוא למעשה חף מפשע או דומה לאדם שזוכה ויש להקפיד בהחזקתו הנוספת במעצר.
ב"כ המדינה הפנתה לעמדת הפסיקה ביחס לנאשמים בשב"כ, אשר אין זו הרשעתם הראשונה ועמדת הפסיקה בנסיבות שכאלה.
החלטתי לקבל את הבקשה בעיקר מן הטעם, שהיה וישוחרר המשיב, לא ניתן יהיה להביאו למשפט, מאחר והוא תושב שטחים. השיקול של סיכון מהמלטות, נידון בבש"פ 8897/06, מדינת ישראל נגד ברוער, (מיום 7.11.06). בית המשפט העליון קבע באותו מקרה, קיומה של סכנת המלטות, ועל כן הגביל את המשיב שם, הגם שלא הורה על מעצרו. יצויין, כי באותו מקרה, המשיב שוחרר מבית הסוהר, ורק לאחר שלושה חודשים, הוגש הערעור, כך שאם רצה המשיב לברוח מן הארץ, היה בידיו סיפק לעשות כן, אולם הוא לא ברח.
במקרה שבפנינו, המשיב אינו צריך לברוח מהארץ, אלא שקיימת חובה להרחיקו מישראל ולהחזירו לשטחים בהיותו משולל רשיון שהייה, ועל כן, בריא כי יהיה קושי לאתרו ולהביאו לדין.
אשר לסיכויי הערעור, איני נכנסת לעניין זה, שכן הפסיקה האחרונה מוכרת, ובפרט ההנחיה כי ככל שחוזרות על עצמן עבירות השב"ח, כך יהיה העונש חמור יותר. מאידך, נסיבותיו של המשיב מיוחדות, לאחר שילדיו הקטינים מתגוררים בארץ, והוא כאב רוצה לראותם, ועל כן ייתכן וערכאת הערעור לא תמצה עם המשיב את הדין.
אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על מעצרו של המשיב עד לסיום הליך הערעור.
יחד עם זאת, היה וההליך הערעור לא יסתיים בתוך 30 יום, תהיה בכך עילה לעתור לעיון חוזר.
בכל הנוגע לאי חוקיות המעצר עד היום – שעה שעניין זה נידון במסגרת ערר בבית המשפט העליון ביום שישי האחרון (ערר שנדחה), לא מצאתי לנכון להידרש לכך פעם נוספת.
#6#>
ניתנה והודעה היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.
טלי חימוביץ, התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|