מדינת ישראל נ' בחיצאת(עציר)

החלטה

ערר על החלטתו של בית משפט השלום בבאר שבע, לפי הורה על שחרורו של המשיב ממעצרו בתנאי מעצר בית מלא, בשבט קבוע, שבפזורת כסייפא, תוך חתימת ערבות עצמית, צד ג' ובהפקדה כספית.

רקע הערר וההחלטה שעומדת ביסודו, הינו כתב אישום שהוגש כנגד המשיב, תושב הרש"פ, והמייחס לו עבירת כניסה לישראל שלא כחוק, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, זאת בגין אירוע מיום 17.7.11, עת שהה בתחומי מדינת ישראל. משנקרא לעצור על ידי שוטר, ברח ממנו וכשתפסו השוטר נאבק בו ודחפו, עד שהשוטר נאלץ לרסס לעברו בגז פלפל.

ליבת טיעון המדינה הוא כי לא זו בלבד שאין לתת אמון במשיב, זאת בשל הימלטותו מהשוטר והתעלמותו ממנו, אלא שלא ניתן בהחלטת בית משפט קמא כל הסבר או נסיבות חריגות המצדיקות שחרור בתנאים שנקבעו ובייחוד, שחרורו לתחומי מדינת ישראל.

באשר להיבט העקרוני בדבר שחרור שב"ח, נראה כי אין עוד מחלוקת שאין בעובדת היותו של אדם שב"ח לכשעצמה, כדי לפטור מחובת בדיקת חלופת מעצר, כשבדרך כלל, משאין נסיבות מיוחדות או עבירות נלוות, דווקא עילת המעצר הנוגעת לחשש מהימלטות מאימת הדין, היא הדומיננטית יותר.

בנסיבות אלה, לא שגה בית משפט קמא בהחלטתו העקרונית לשחרור המשיב.

באשר לאפשרות שחרור שוהה בלתי חוקי לחלופת מעצר בישראל, הרי שכפי שציין הסנגור, יש הסוברים שניתן לעשות כן.

במקרה שבפנינו, לא מצאתי טעם ל"הנצחת" העבירה בדמות מעצר בית בשטחי הפזורה שבתוך מדינת ישראל ומתן גושפנקה רשמית למעשה להתמשכות העבירה. החשש המשמעותי הקיים בעניינם של תושבי שטחים ושאינו שונה, כך לפי הנראה בנסיבות תיק זה, הינו אכן הסיכון שלא יתייצבו למשפטם. חשש זה ניתן להפיג באמצעות הפקדה כספית שתהווה תמריץ להתייצבותו של המשיב לדין, ותאיין את החשש מפני הימלטותו.

לאור האמור, מתקבל הערר, אך במובן זה, כי המשיב לא יישאר בתחומי מדינת ישראל, אלא יועבר לשטחי הרשות, ולא יכנס לשטח מדינת ישראל לשום עניין ושום צורך, למעט לפי הזמנת בית המשפט.

שחרורו של המשיב מותנה בהפקדת סכום כספי בסך 10,000 ₪ במזומן בקופת בית המשפט ובחתימה על התחייבות עצמית וערבות צד ג' בסכום של 15,000 ₪ כל אחת להבטחת התייצבותו לדין.

ניתנה והודעה היום כ"ג תמוז תשע"א, 25/07/2011 במעמד הנוכחים.

יעקב שפסר, שופט

הוקלד ע"י : כנען שנהב