מדינת ישראל נ' בושנאק

הכרעת דין

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 330 לחוק העונשין.

נטען בכתב האישום כי ביום 24/10/05, סמוך לשעה 22:00, סמוך לבית ספר בשפרעם, תקף הנאשם את משהור בסיסי (להלן: "המתלונן") בכך שהיכה בראשו באמצעות אגרופו ומשנפל ארצה בעט בו הנאשם באיזור עין שמאל.

כתוצאה ממעשיו הנ"ל של הנאשם נגרמה למתלונן חבלה חמורה, המתבטאת בשבר בערובת העין.

מטעם המאשימה העיד המתלונן עצמו וכן אחיו עלאא בסיסי. כן הוגשו בהסכמה מסמכים רפואיים המתעדים את הפגיעה במתלונן.

מטעם ההגנה העידו הנאשם עצמו וכן אחיו.

עולה מחומר הראיות שהובא בפניי כי ביום האירוע התנהל משחק קט-רגל בין שתי קבוצות, משחק אשר "התפוצץ" כתוצאה ממחלוקת לגבי שער שהובקע.

כתוצאה מפיצוץ המשחק כנ"ל, התפתחה קטטה בין האוהדים, אשר במהלכה נזרקו כיסאות וכן חפצים אחרים.

בהמשך האוהדים, כמו גם השחקנים, הלכו לביתם.

עד כאן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת.

לגבי האירוע נשוא כתב האישום העיד המתלונן בהאי לישנא:

"אחרי שנגמר המשחק יצאנו לכיוון הבית אני והאחים שלי וכל האנשים, הרגשתי שמישהו נתן לי מכה מאחור, נפלתי על הרצפה וראיתי את באסם (הנאשם) בועט בעין שלי. קיבלתי מכה מאחור בעורף, נפלתי על הרצפה ובסאם בעט בעין שלי".

עפ"י עדותו של המתלונן אחיו עלאא היה נוכח בעת אירוע התקיפה והוא ראה את כל האירוע.

האח עלאא כאמור העיד מטעם המאשימה, אישר כי אכן אחיו הותקף, יחד עם זאת הוא שלל את הגירסה עפי"ה הוא אישית ראה את הנאשם תוקף את המתלונן – אחיו.

אוסיף, עפ"י כל הראיות שהובאו בפניי, בעת האירוע השני נשוא כתב האישום היו המון אנשים, מפי גירסה אחת כ- 200 אנשים ומלבד המתלונן ואחיו לא הובאו עדים נוספים שיתמכו בגירסת המתלונן לגבי תקיפתו על ידי הנאשם.

מטעם ההגנה העידו הנאשם וכן אחיו וויסאם.

הנאשם וכן אחיו וויסאם אישרו את עצם אירוע הקטטה במהלך המשחק ומסרו כי לאחר "התפוצצות" המשחק הם הלכו הביתה וכי בהמשך, כעבור מס' ימים, לאחר שידעו על פציעת המתלונן הם הלכו לבקרו, כמו רבים אחרים בשכונה בביתו על מנת לשאול לשלומו.

הינה כי כן מדובר באירוע המוני, כאשר מלבד גירסת המתלונן, ועניין תקיפתו על ידי הנאשם, אין כל עדות אחרת.

אומנם אחיו של המתלונן נכח במקום, אך הוא מסר עדות כי לא ראה את הנאשם תוקף את אחיו וכי אינו יודע מי תקף את אחיו.

אין לעיל ידי, אף כי עצם תקיפתו של המתלונן ועצם פציעתו אינם שנויים במחלוקת, להעדיף את גירסתו בדבר תקיפתו על ידי הנאשם על פני גירסת הנאשם ואחיו, ששללו תקיפה כשזאת.