מדינת ישראל נ' בורקאן(אסיר)

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן אני מרשיעה אותו בעבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ולפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תש"ע, 20/06/2010 במעמד הנוכחים.

נירה דסקין, סגנית נשיא

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של ניסיון להסעה של 4 תושבי אזור אשר אינם רשויים להימצא בישראל וזאת בכביש 431 במחלף כביש 1 לכוון תל אביב ממזרח למערב וכן בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו המיוחסות לו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טעון וזאת בנסיבות בהן לכשנתפס בגין ניסיון ההסעה התבקש להרים את ידיו מעלה על ידי שוטרת סירב לעשות כן, הכניס את ידו לכיס מעילו ובהמשך לאחר שהשוטרת קיבלה ממנו את מפתחות הרכב ניסה לצאת מהרכב בניגוד לדרישתה להישאר ברכב ובהמשך בניגוד לדרישת השוטרים שוחח עם תושבי האזור בשפה הערבית.

כנגד הנאשם תלוי ועומד עונש מאסר מותנה של 75 יום אשר הושת על הנאשם בתיק קודם.

במסגרת ההסדר עותרים הצדדים במשותף ובהסכמה לענישה שתכלול רכיבים של מאסר בפועל שיכלול את הפעלת המאסר המותנה שתלוי ועומד נגד הנאשם, מאסר על תנאי, פסילה ובנוסף מבקשת המאשימה להשית על הנאשם קנס כספי.

שקלתי נסיבות הענין, טעוני באי כוח הצדדים וההלכות הרלוונטיות.

בשורה של הלכות שיצאו מלפני בית המשפט העליון חזר בית המשפט והבהיר את פוטנציאל המסוכנות הגלום בעבירות על חוק הכניסה ואת המענה הענישתי הראוי ברגיל נוכח סיכון זה.

יחד עם זאת, כפי שהבהיר בית המשפט העליון בהלכת אבו סאלם, כל מקרה צריך להידון לגופו ולנסיבותיו.

עוד אציין כי בהלכת אבו סאלם הטעים בית המשפט העליון כי ככל שמעשהו של נאשם מקרבו לליבת המסוכנות כן יגבר כוחה של ההלכה באשר להחמרה בענישה וככל שמעשהו מרחיקו מליבת המסוכנות כן ניתן יהיה ליתן יתר משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם.

לחומרה אציין כי מדובר במי שהתנהלותו מקרבת אותו לליבתה של ההלכה וזאת בנסיבות הבאות:

מדובר במי שאך ב- 18.11.09 נדון בגין עבירה על חוק הכניסה אשר שולבה ביחד עם עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וזאת בנסיבות בהן עת זוהה על ידי אנשי משטרה כשהוא מסיע תושבי אזור הוא הורה להם לרדת מהרכב והם החלו לברוח רגלית ואף הוא עצמו התחבא ונתפס בשטח.

הנה כי כן, מדובר במי שהורשע כבר – ולאחרונה – בעבירות על חוק הכניסה והפרעה לשוטר.

באותו ענין הוצג הסדר טעון מקל בפני בימ"ש מהנימוקים שפורטו על ידי ב"כ המאשימה כאשר לנימוקים אלה הוסיף הסנגור כי מדובר במפרנס יחידי ואב לילד נכה.

בית המשפט אימץ את הסדר הטעון ויצוין שאימוץ ההסדר בא לאחר שהנאשם אמר באלה המילים:

"אני מצטער ולא אחזור על זה שוב".

תוך שהנאשם נהנה מרחמי בית המשפט הרי לא חולפים חודשים רבים וכ-4 חודשים לאחר מכן, למרות הבטחתו לבית המשפט הוא חוזר ומבצע עבירה על חוק הכניסה כאשר הוא מנסה להסיע 4 תושבי אזור וחוזר ומבצע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

נסיבה נוספת לחומרה נעוצה בכיוון ההסעה – ממזרח למערב ועל כך כבר אמר בית המשפט העליון את דברו.

מסתבר שטעמו של מאסר שריצה הנאשם בתיק זה כמו גם עונש מאסר מותנה שהוטל עליו רק חודשים ספורים קודם לכן לא היה בהם כדי להרתיע את הנאשם.