מדינת ישראל נ' בוסקילה

החלטה

הדוח התקבל וסומן ת/1.

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.

דליה קליימן, שופטת בכירה

הכרעת דין

כמצוות סעיף 182 לחסד"פ הנני מודיעה כי זיכיתי את הנאשמת ולו מחמת הספק.

כנגד הנאשמת הוגש דוח לפיו בתאריך 19.8.09 לא צייתה לתמרור עצור (ב-37), הנאשמת כפרה באשמה וביקשה להישפט.

להוכחת הנטען בכתב האישום העידה התביעה את השוטר היחיד אנטה ישראל אשר ערך את הדוח (ראה ת/1), המעיין בדוח ישים ליבו לכך כי מדובר בדוח לקוני אשר חסרים בו פרטים מהותיים כגון תאור הצומת, היכן ביחס לצומת מוצב תמרור עצור, האם במקום קו עצירה.

כמו כן לא ציין השוטר האם היה לבד ברכב או שמא יש ממש בדברי הנאשמת כי היתה עימו שוטרת נוספת, מן הראוי לציין את שמה של השוטרת גם אם לא היתה עדת ראיה לארוע, השוטר לא שלל את האפשרות כי לא היה לבד, כך גם לא ציין השוטר מה היה מצב התנועה במקום והיכן נעצרה הנאשמת בעקבות ביצוע העבירה.

עדותה של הנאשמת נחרצת היתה כמי שבטוחה באמיתות דבריה כי עצרה כמצוות התמרור, הנאשמת הדגישה כי המקום מוכר לה היטב, במקום אין קו עצירה ולפיכך עצרה גם בסמוך למעבר החציה וגם לאחר שחלפה אותו בקו הצומת.

הנאשמת הדגישה כי השוטר לא היה לבד וכי היתה עימו שוטרת נוספת ואף ציינה כי השוטר נסע אחריה כברת דרך של מספר קילומטרים עד שהורה לה בכריזה לעצור בצד וכי משעשה כן היו אחריה מספר כלי רכב נוספים מסוג מזדה.

בניגוד לעדותו של השוטר אשר מלאכת כתיבת הדוחות הינה שגרת יומו, מבחינתה של הנאשמת מדובר בארוע חד פעמי, ניכר היה על הנאשמת כי היא זוכרת היטב את המקרה ויש בעדותה הנחרצת ולו כדי לעורר ספק באשמתה אם לא למעלה מכך.

בעד תביעה יחיד עסקינן, מודעת אני לעובדה כי בבואו של ביהמ"ש להכריע הדין על פי עדות יחידה שומא עליו לשקול עדות זו ב"שבע עיניים" הרבה מעבר לזהירות הרגילה לה נדרש ביהמ"ש בדרך כלל ולאחר שעשיתי כן ונוכח כל האמור לעיל אני קובעת כי אדניה של עדות זו אינם מוצקים דיים להוות בסיס איתן להרשעה. (על הרשעה על פי עדות יחידה ראה ע"פ דב צסיס נ' מ"י לא 3 735).

שופט הינו "בשר ודם" ואינו "בוחן כליות ולב" ואין לו אלא את שרואות עיניו ושומעות אוזניו.

לו במשפט אזרחי עסקינן כי אז נקבעת התוצאה על פי מאזן ההסתברויות, אך משפט פלילי לפנינו לכל דבר ועניין ועל התביעה להרים את נטל הראיה המוטל עליה מעבר לכל ספק סביר.

משפט פלילי לפנינו לכל דבר ועניין ועל התביעה להרים את נטל הראיה המוטל עליה מעבר לכל ספק סביר ולא היא בענייננו – התוצאה הינה כאמור ברישא להכרעת הדין.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.

דליה קליימן, שופטת בכירה

הוקלד על ידי: רחל מושיאשוילי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: