מדינת ישראל נ' בונפיל

פסק דין

לפניי ערעורה של המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (להלן: "בית משפט לתעבורה"), אשר ניתן ביום 14/07/13, על ידי כב' השופט שמואל יציב, בתיק פ"ל 5851-01-12.

המשיב הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין העבירות הבאות:

נהיגה בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף – עבירה לפי סעיף 10 לפקודה, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970.

בכתב האישום נטען כי ביום 06/09/11, סמוך לשעה 04:00, נהג המשיב בקטנוע בטירת הכרמל, ברחוב הרצל מכיוון דרום לכיוון צפון וזאת על אף שביום 20/01/10, נפסל המשיב, בנוכחותו, מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה וזאת בתיק תעבורה מספר 30161-08 (להלן: "התיק הקודם"), אשר התנהל בבית משפט לתעבורה בחיפה וזאת לתקופה של 36 חודשים.

על פי המתואר בכתב האישום המשיב הפקיד את רישיון נהיגתו בתיק הקודם בתאריך 20/01/10.

עוד נטען כי המשיב השתמש ברכב בלא שהייתה על שמו פוליסת ביטוח בת תוקף וכן ללא רישיון נהיגה תקף.

ביום 07/07/13, התייצב המשיב בבית משפט לתעבורה לדיון הראשון, המשיב לא היה מיוצג, כתב האישום הוקרא למשיב והמשיב הודה בעובדות כתב האישום והורשע על ידי בית המשפט לתעבורה.

בית משפט לתעבורה קבע מועד לטיעונים לעונש ליום 14/07/13 כאשר גם במועד זה הופיע המשיב בעצמו מבלי שהיה מיוצג על ידי סנגור.

הצדדים טענו לעונש ובית משפט לתעבורה החליט להשית על המשיב את העונשים הבאים:

הארכת עונש המאסר המותנה של 8 חודשים, עונש שהוטל על המשיב בתיק הקודם לתקופה נוספת של שנתיים, הפעלת 8 חודשי פסילת רישיון הנהיגה, עונש שהוטל על המשיב בתיק הקודם, 3 חודשי פסילה על תנאי וזאת למשך 3 שנים וקנס כספי בסך 2000 ₪.

מכאן, הערעור שבפניי.

ההליך בבית משפט לתעבורה:

נגד המשיב הוגש כתב אישום ובו יוחסו לו העבירות שצוינו לעיל.

כתב האישום כלל שלוש הודעות: האחת שעניינה זכות המשיב לעיון בחומר החקירה ולהעתיקו, השנייה עניינה זכות המשיב למינוי סניגור ציבורי בהתקיים אחד התנאים לכך והשלישית עניינה פירוט העונשים הצפויים במידה ויורשע בדין, תוך הפנייה לסעיף 67 לפקודה שקובע עונש מאסר בפועל בגין עבירות נהיגה בזמן פסילה.

ביום 07/07/13, התקיימה הישיבה הראשונה, כתב האישום הוקרא למשיב, האחרון לא היה מיוצג, הוא הודה בעובדות והורשע. המערערת הודיעה בישיבה זו שהיא עומדת לעתור להטלת מאסר בפועל.

ישיבת הטיעונים לעונש נקבעה ליום 14/07/13, וזאת על מנת לאפשר למערערת להגיש את גיליון הרשעותיו הקודמות של המשיב, כאשר גם במועד זה האחרון לא היה מיוצג.

ביום 14/07/13, התביעה הגישה את פלט הרשעותיו הקודמות של המשיב, הצדדים טענו לעונש כשהמשיב טוען לעצמו משום שלא היה מיוצג. בו ביום, בית משפט לתעבורה נתן את גזר דינו.

המערערת ביקשה להשית על המשיב עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, הפעלת עונש המאסר המותנה שהוטל על המשיב בתיק הקודם במצטבר, פסילה על תנאי וכן קנס כספי.

בפתח גזר הדין ציין בימ"ש לתעבורה כי התביעה לא הודיעה עם תחילת המשפט כי בכוונתה לעתור למאסר. בית משפט לתעבורה ציין כי במידה והיו מציינים זאת מלכתחילה היה בית המשפט ממנה סניגור למשיב. בית משפט לתעבורה, אמר עוד, כי המשיב הודה מבלי שידע כי התביעה תעתור למאסר בפועל.