מדינת ישראל נ' בוכריס

הכרעת - דין

1. "קום והתהלך בארץ

בתרמיל ובמקל..."

מילות שירם של יורם טהר לב ויאיר קלינגר, מבטאות את יפי הטבע, אהבת הארץ והחיבוק ההדדי, האוהב, בינה לבין ההולכים בדרכיה. אולם לעתים, שתי קבוצות אוהבים - שומרי הטבע ומגיניו, מזה, והמטיילים בדרכי הארץ, מזה - מוצאים עצמם משני צידי המתרס. או אז, על בית המשפט מוטל ליישם את הדין ולבחון שמא חטאו מטיילי הארץ ואוהביה כלפי הטבע וכלפי ציבור אוהביו. כזהו המקרה שבפנינו.

כתב האישום

2.ביום 5/9/11 הוגש כתב אישום, בו הואשם הנאשם בביצוע העבירות הבאות: (א)הליכה בשביל לא מסומן – עבירה לפי סעיף 57 (ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח – 1998 (להלן: החוק) ותקנה 10 לתקנות שמורות הטבע (סדרים והתנהגות) התשל"ט – 1979 (להלן: התקנות); (ב) גלישה בתחום השמורה ללא היתר – עבירה לפי סעיף 57 (ב) לחוק ותקנה 10 (א) לתקנות; (ג) אי ציות להוראות – עבירה לפי סעיף 57 (ב) לחוק ותקנה 15 לתקנות.

3.בפרק העובדות בכתב האישום צויין כי ביום 26/9/10 בשעה 16:00 או בסמוך לה, בנקיק השחור שבנחל זויתן, בתחום שמורת הטבע יהודייה, הלך הנאשם בדרך שאינה מסומנת וגלש בתחומה ללא קבלת היתר, למרות השילוט המוצב בשמורה האוסר על כך.

4.ביום 27/11/12 הוגש כתב אישום מתוקן, הזהה לכתב האישום המקורי, למעט הוספת עד תביעה ושמו יורם דן פוקס (להלן: יורם).

5.לאחר ששקלתי את הראיות, החלטתי לזכות את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

החיקוקים נשוא כתב האישום

6.נעמוד תחילה על לשון סעיפי החוק והתקנות בהם עוסק כתב האישום:

תקנה 10 לתקנות קובעת:

"לא יהלך אדם בתחום השמורה ולא יימצא בו אלא בדרכים ובשבילים שסומנו על ידי הרשות כמיועדים להולכי רגל".

תקנה 10א לתקנות קובעת:

"(א)לא יגלוש אדם מצוק בתחום שמורה אלא בהיתר מיוחד בכתב מאת הרשות.

(ב)בתקנה זו, "גלישה" - טיפוס בצוקים וקירות תלולים וגלישה מהם בעזרת חבלים".

תקנה 15 לתקנות קובעת:

"אדם הנמצא בתחום השמורה יציית להוראות פקח ולכל ההוראות הכלולות בהודעות הרשות הבאות להבטיח ביצוע תקנות אלה".

סעיף 57 (ב) לחוק קובע:

"העובר על הוראות סעיף 30(ד), או על תקנות או כללים שנקבעו לפי סעיפים 18, 33(ב), 49(ד) ו-66 או על תנאי מתנאי רישיון או היתר שניתנו על פיהם, דינו - מאסר שישה חודשים".