מדינת ישראל נ' בוטביקה(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, באיומים, בשני כתבי אישום, ובהפרת הוראה חוקית, ב - 4 הזדמנויות, בכתב אישום שלישי.

בסוף נובמבר 2010 איים על אחות במרפאה לבריאות הנפש שאם מסרבים לטפל בו ישמעו בחדשות מה יבצע. בהמשך איים על פסיכיאטר במקום שיש לו מחשבות להתאבד ולרצוח את בתו שלא תסבול ואת אשתו (ת"פ 19732-12-10).

בתחילת דצמבר אותה שנה, לאחר שבת הזוג סרבה למסור לו את הבת איים טלפונית שיפגע בה (ת"פ 17363-01-11 שלום חדרה).

נוכח מעשיו נעצר מיום 9.12.10 עד 17.4.11, מועד בו שוחרר למעצר בית מלא בפיקוח אנושי ואלקטרוני. בספטמבר נרשמה הפרה ראשונה, בכך שנכח בבית אך בקו הטלפון לא היו שיחות יוצאות, באופן שאינו מאפשר פיקוח. מיום 5.12.11 עד 11.12.11 נותק קו הטלפון עקב אי תשלום, מה שמנע שוב את הפיקוח. ביום 11.12.11 הפר פעמיים את מעצר הבית. תחילה יצא לרחוב, הרחיק כ - 100 מטר מהבית וחזר כעבור כ - 10 דקות. בהמשך העביר את המקלט ליחידת דיור נפרדת במתחם המעצר (ת"פ 29716-12-11).

הנאשם יליד 1976, פרוד, אב לילדה כבת 4. נסיבותיו האישיות והבריאותיות פורטו בתסקירי שירות המבחן ובשתי חווה"ד הפסיכיאטריות. בגיל 16 עבר תאונת דרכים קשה, טופל ואושפז תקופה ארוכה. מגיל צעיר עושה שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים, סמים ואלכוהול, על מנת להקל על קשייו. מוכר למערכת בריאות הנפש משנת 95. אובחן כבעל הפרעת אישיות אורגנית. כן ניכרות התנהגויות עם היבטים אנטי סוציאליים, שימוש בסמים, באלכוהול והתפרצויות אלימות. נקבע כי קיימת מסוכנות פוטנציאלית ממשית הנובעת מאישיותו.

שרות המבחן התייחס, בנוסף, למערכת היחסים הזוגית, ולדפוסי ההתנהגות בבית ובכלל. ציין קיומה של בעיית התמכרות לא פתורה, העדר מוטיבציה ממשית לטיפול חרף נזקקות גבוהה, והוערך כי קיים סיכון להמשך התנהלות בעייתית, תוקפנית ופורצת גבולות. הומלץ, במצבו, על קהילה טיפולית סגורה ארוכת טווח. הנאשם סרב. ניסה להשתלב ב"בית חוסן" אך לא התקבל נוכח התרשמותם בדבר העדר מודעות ומוטיבציה לטיפול.

בעברו 4 הרשעות קודמות בעבירות סמים, לצריכה עצמית, רכוש ואלימות, פיזית ומילולית. עבירות אלה נעברו בשנת 2006. מאסר מותנה שהושת בעטיין פקע פחות משנה עובר לביצוע עבירות האיומים. ככלל, עברו איננו מכביד. את עבירות האיומים כלפי האחות והפסיכיאטר ביצע על מנת לשרת את מטרותיו, לקבל טיפול הרגעתי כשאזל הכסף לסם וסיוע בזרוז ענייניו ברשויות השונות.

ב"כ המאשימה עמדה על החומרה ועל הפחד שהיה מנת חלקם של מי אשר באוזניהם הושמעו האיומים. על הזלזול הבוטה בחוק וברשויות האמונות על אכיפתו ועל הסיכון בהתנהגותו. משלא נרתם להליך טיפולי, חרף הזדמנויות רבות שניתנו, עתרה למאסר ממושך, מעבר לתקופת המעצר, למאסר מותנה ולקנס. ביקשה, גם להפקיע את הערבויות, משהפר את תנאי השחרור.

לעומתו עמדו באי כוחו על מצבו הנפשי בעקבות הפציעה קשה בתאונה. צויין כי לא יצר קשר עם בת הזוג, מה שעמד בבסיס התנאים, המגבילים, ולא עבר עבירות נוספות מעבר להפרה. שלא סתם הגיע למרפאה לבריאות הנפש. שעשה כן לצורך קבלת טיפול.

הוא אמנם קיבל הזדמנות לקשר עם שרות המבחן, ברם סבור שאינו זקוק לטיפול בקהילה סגורה. עדיין נכון הוא לכל טיפול אחר, הן בתחום ההתמכרויות והן בתחום האלימות. בא כוחו בתיק ההפרות עמד על הנסיבות בעטיין בוצעו. קו הטלפון שנותק עקב אי תשלום חובות, הזזת המקלט בתוך המתחם בלבד ויציאה מהבית, בהזדמנות אחת, על מנת להחזיר סוסה שברחה מהאורווה וסיכנה עוברים ושבים. בסופו של יום עתרו להסתפק בתקופת המעצר ובמצבו הכלכלי ולהשית ענישה הרתעתית, צופה פני עתיד.

הנאשם ביקש סליחה "על אי הנעימות" ועל "התקלות" מחוסר כסף. בת זוגו מסרה שאמר שטויות כדי לקבל ביטוח לאומי ושלא איים עליה ועל הילדה. ששילם יותר מידי על מעשיו.

אין להקל ראש בעבירות שעבר. הנאשם איים איומים קשים ומפחידים עד כי התבקשה הוראת בדיקה מהפסיכיאטר המחוזי. כעבור מספר ימים, כשהגיע בכוחות עצמו למרכז הרפואי "לב השרון", אושפז עפ"י הוראת אישפוז, נעצר ונתבקשה חוו"ד. משעושה שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים לא ניתן לצפות מראש את תגובותיו. לא בכדי נקבע בחווה"ד הפסיכיאטריות וע"י שרות המבחן כי קיים סיכון להמשך התנהלות בעייתית, תוקפנית, פורצת גבולות.

בנסיבות אלה, משלא התגייס להליך טיפולי אף כי זו היתה הכוונה מראש, הוסיף חטא על פשע והפר את תנאי השחרור, לא נותר אלא הפן העונשי והצורך להגן על משפחתו ועל הציבור בכללותו.

עם זאת, ערה אני, לקולא, להודיה, לחסכון בזמן, למעצר שתנאיו קשים מתנאי מאסר, לתנאים המגבילים לאחריו ולעובדה שזה לו מאסרו הראשון והנני דנה לעונשים הבאים:

הנני דנה הנאשם ל - 18 חודשי מאסר מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור כל עבירת אלימות נגד הגוף או הפרת הוראה חוקית.

הנני דנה הנאשם ל - 5 חודשי מאסר אותם ירצה באם תוך 3 שנים יעבור עבירה של איומים.

המאסר החל מיום המעצר - 14.12.11, בניכוי תקופת המעצר הנוספת מיום 9.12.10 - 17.4.11.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

עותק מגזה"ד יועבר לשרות המבחן.