מדינת ישראל נ' בוחבוט

הכרעת דין

רקע עובדתי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות בצוותא לבניין שאינו משמש למגורים וגניבה ממנו, גם היא בצוותא.

כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 15.8.09 בשעה 12.42 או סמוך לה, התפרץ הנאשם יחד עם אחר לחנות "אלונית" במתחם תחנת הדלק דור אלון במפרץ חיפה (להלן:"החנות") בכך שפתחו בכח דלת הכניסה לחנות, ונכנסו לתוכה.

באותן נסיבות גנבו הנאשם והאחר מהחנות ציוד מזון ואפיה, ציוד קירור ופרטי מזון שונים בשווי מוערך של 23,800 ₪.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום ומשכך, נשמעו ראיות בתיק.

לאחר חקירת שניים מעדי התביעה ביקש בא כח הנאשם לטעון טענת הגנה מן הצדק, זאת נוכח אפליה שעשתה התביעה בין הנאשם לאותו אחר שביצע עמו העבירות בצוותא, שכן כנגד הנאשם הוגשו כתבי אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים, בעוד האחר שוחרר ולא הוגש נגדו כתב אישום.

בהחלטה מיום 18.2.10 קבעתי כי אדון בטענה לאחר שמיעת הראיות במלואן.

מטעם התביעה העידו 5 עדים והוגש חומר בהסכמת ב"כ הנאשם.

מטעם הנאשם העיד הוא עצמו.

בסיכומיה ביקשה התביעה ליתן אמון בעדויות התביעה, לדחות את גרסת הנאשם ולהרשיעו במיוחס לו בכתב האישום.

באשר לטענת ההגנה מן הצדק הסבירה התובעת ותיארה הנסיבות שהובילו להחלטות השונות של התביעה בנוגע לנאשם ושותפו וטענה שקיימת כוונה להגיש נגד השותף כתב אישום בעתיד וכי הנסיבות לא מקימות התשתית הדרושה לקיום טענת הגנה מן הצדק.

ב"כ הנאשם שם דגש בסיכומיו על טענת ההגנה מן הצדק.

לטענתו חלפו שנה וחצי מיום הגשת כתב האישום כאשר שותפו של הנאשם לביצוע העבירות משוחרר וטרם הוגש נגדו כתב אישום.

בנסיבות אלה סבור ב"כ הנאשם כי יש לבטל כתב האישום שהוגש נגד הנאשם.

לגופו של עניין ביקש ב"כ הנאשם ליתן אמון מלא בגרסת הנאשם, לא לאמץ עדויות עדי התביעה וביקש לזכות הנאשם ולו מחמת הספק.

דיון

יריעת המחלוקת בתיק דנן מצומצמת ונוגעת לשתי שאלות עיקריות.

האחת – שאלה עובדתית בדבר זיהויו של הנאשם כמי שביצע את העבירות והשניה – שאלה משפטית בדבר קיומן של נסיבות המצדיקות ביטול כתב האישום בטענה של הגנה מן הצדק.

אדון בשתי השאלות על פי סדרן.