מדינת ישראל נ' בוחבוט(עציר)

החלטה

1.בפני בקשה לשנות מתנאי שחרורו של המבקש באופן שתותר יציאתו למקום עבודתו מידי יום מימות השבוע וזאת בין השעות 10:00 ל- 22:00. על פי המבוקש מוצע למעשה להחזיר את המבקש למקום עבודתו בקבר רבי מאיר בעל הנס שם החזיק, עובר למעצרו, דוכן לממכר מזכרות וכיוצא בזה הרלוונטיים למקום. עוד על פי המוצע יהיה המבקש מפוקח בשעות העבודה על ידי מי מן המפקחים במשמורתם הוא נתון גם עתה (בהתאם להחלטה מיום 21.06.09).

2.הבקשה נתמכת בתסקיר שירות המבחן המעלה כי השירות סבור שלפי שעה פחתה רמת המסוכנות מצידו של המבקש להישנות עבירות אלימות בעתיד וכולל המלצה לשחררו כמבוקש.

3.חרף האמור מתנגדת המשיבה לקבלת הבקשה. לתימוכין טוען ב"כ המשיבה למסוכנותו של המבקש, העולה מעצם מעשיו ומתחדדת בנסיבות בהן מבוקש למעשה להחזירו למקום ביצוע העבירה. על האמור מוסיף ב"כ המשיבה כי המבקש הפר בלא פחות מ- 12 הזדמנויות שונות תנאי שחרורו כפי שעולה מדוח מנהלת הפיקוח על האיזוק האלקטרוני.

4.שני הצדדים ערים, כפי העולה מטיעוניהם כי למעשה ועל פי המבוקש עותר המבקש לחזרה מלאה לחיים של שגרה. בעניין זה לא למותר להזכיר כי מלכתחילה נקבעו מגבלות משמעותיות על תנאי שחרורו לאחר שיוחסו לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, ניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם והחזקת סכין שלא כדין. בתמצית ניתן עוד לשוב ולהזכיר כי על פי המיוחס וביום 24.05.09 שעה שהמתלונן ניגש לדוכן שהמשיב הוא בעליו על מנת להלין בפניו כי צעצוע שקנה בנו בדוכן איננו תקין, סטר למתלונן בפניו לעיני אשתו וילדיו הקטנים, החל להיאבק עימו ובשלב מסוים שלף סכין ודקר אותו מספר דקירות בגופו. לא רק זאת אלא שכאשר קרוב משפחה של המתלונן ניסה להרחיק את המבקש מאת המתלונן, ניסה המבקש לתקוף אף אותו ושרט אותו בידו השמאלית באמצעות הסכין. למתלונן נגרמו כתוצאת האמור פצע דקירה בחזה באורך של כ- 10 ס"מ ופצע דקירה בגב באורך של כ- 8 ס"מ. עוד נגרם לו פצע דקירה באספקט קדמי פנימי של ירך שמאל באורך של 15 ס"מ ושריטות נוספות במקומות שונים בגופו.

5.כפי שניתן להבין המתלונן לא היה אלא עובר אורח אקראי. במובן זה אין משמעות איפוא לטענה כי בתנאי השחרור להם עותר עתה המבקש לא יהיה כדי לסכן את המתלונן, המתגורר במרוחק ממקום האירוע. כך מאחר ועל פי האמור כל עוברי האורח, בדוכן שבבעלות המבקש נתונים באותה סכנה.

6.עומדת איפוא לעיון המלצת שירות המבחן. תסקיר שירות המבחן, חרף השורה התחתונה שבו, מעלה כי המבקש משתתף בקבוצה לעצורי בית מאז חודש אוגוסט שנה זו וכי הוא מתמיד להגיע לכל המפגשים הקבוצתיים. תחילה היה מחובר למצוקתו האישית ולנזק שנגרם לו ולבני משפחתו באופן ישיר. בתוך כך היה ממוקד בתחושת הקורבנות שלו והתקשה לראות את חלקו בדינמיקה האלימה ובדרך בה הגיב מהלך האירוע בגינו נעצר. רק לאחרונה, כך על פי התסקיר הוא מתחיל לערוך תהליך התבוננות לגבי דרכי ההתמודדות שלו במצבי לחץ. עם זאת, וכפי העולה מן התסקיר, בשל המצוקה הכלכלית הגוברת על יתר הקשיים בהם נתון המבקש, אין הוא פנוי דיו לטיפול. בעניין זה מעריך שירות המבחן כי במידה ויצא לעבודה יחול שינוי משמעותי באפקטיביות של הטיפול. עינינו הרואות כי הערכה זו פניה לעתיד לבוא ואין היא משקפת מצב עכשיו. חרף האמור מסכם שירות המבחן כי להערכתם: "ההליכים המשפטיים שננקטו עד כה כלפי המשיב ותחילתה של מודעות ותובנה לגבי דפוסי התנהגותו במצבים מורכבים, בעבירה בגינה נחשד, אנו סבורים שיש בכל המתואר לעיל כדי להפחית את רמת הסבירות להישנות עבירות אלימות בעתיד."

לא מצאתי בתסקיר מידע קונקרטי שיבסס מסקנה זו.

7.בידוע כי המלצת שירות המבחן הינה בגדר המלצה ואין היא מחייבת את ביהמ"ש אשר מחובתו לשקול מכלול השיקולים. כאמור אינני רואה כיצד מתיישבת מסקנת התסקיר עם יתרת המידע הכלול בו. משכך עתירה להשבת המבקש לזירת הפשע איננה יכולה להתקבל. בעניין זה לא התקבל כל מידע אשר יש בו כדי להצביע על העובדה כי מסוכנותו של העותר לעוברי אורח נוספים אשר יפקדו את הדוכן שבבעלותו ואולי י עוררו את חמתו, פחתה.

8.יתכן שיש בהמלצה כדי לאפשר לשקול יציאתו של המבקש לעבודה, אולם זאת לא במקום הפשע, לא בעבודה כבעל דוכן המשרת קהל, אלא בסוג אחר של עבודות אותן ניתן להעלות על הדעת ובפיקוח הדוק של מעביד.

9.הצעה כזו אינה מונחת לפתחי.

10.במכלול הנסיבות אינני מוצאת כי ניתן להשיב המבקש לזירת העבירות נשוא כתב האישום התלוי ועומד כנגדו תוך סיכון קהל לקוחותיו.

הבקשה לשינוי בתנאים נדחית איפוא.

ניתנה והודעה היום י"ד חשון תש"ע, 01/11/2009 במעמד הנוכחים.

כרמלה רוטפלד-האפט, שופטת

הוקלד על ידי: יבגניה דורין-מלמוד