מדינת ישראל נ' בוזינח

גזר דין

1.הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות- עבירה לפי סעיף 64+40 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") + 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), עבירה של אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חצייה- עבירה לפי סעיף 67 לפקודה, ועבירה של אי האטה לפני מעבר חצייה- עבירה לפי סעיף 52 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 +68 לפקודה

2.נסיבות התאונה פורטו בהרחבה בהכרעת הדין.

3.על הנאשם הוגש תסקיר שירות המבחן אשר התבסס על אבחון שנערך בשרות המבחן, מעיון בתסקיר עולה שהנאשם הוא בן 52 מתגורר במעלות, נשוי מזה כ-30 שנה ואב ל-4 ילדים, עובד כנהג משאית פינוי אשפה מזה כ- 10 שנים.

שירות המבחן מציין כי הנאשם לוקח אחריות כי פגע במנוחה אך שולל אי מתן זכות קדימה, כמו גם אי האטה.

להבנתו של הנאשם הוא לא יכול היה למנוע את התאונה שירות המבחן ציין כי "התרשמנו מאדם בוגר, בעל דפוסי חשיבה והתמודדות נורמטיביים בדרך כלל המגלה אחריות לעצמו למשפחתו ולעתידו, אנו מתרשמים כי קיימים יסודות בריאים לתפקד ולהתמודדות הבאים לידי ביטוי במישור התעסוקתי והמשפחתי , לאורך השנים".

בסופו של דבר המליץ שירות המבחן כדלקמן:

"לאור כל האמור לעיל ולאור התרשמותנו כי יוסף מתקשה לקחת אחריות על מעשיו ובהיעדר כל ביטוי של נזקקות טיפולית, אין אנו רואים מקום לבוא בהמלצה טיפולית בעניינו.

בבואנו לשקול המלצתנו לעניין העונש, התלבטנו רבות. מחד, חומרת העבירות

בוצעו תוך כדי סיכון חיי אדם וללא כל הסבר מניח את הדעת מצידו של יוסף. מאידך, הערכתנו כי מדובר באדם חיובי ביסודו, ללא עבר פלילי, אשר נראה כי כישלונו ההתנהגותי, חריג לדפוסי התנהגותו בדרך כלל. לאור זאת, אנו ממליצים לכבוד בית המשפט לשקול את האפשרות להטיל על יוסף ענישת מרתיעה ומציבת גבולות באמצעות הטלת מאסר, שירוצה בעבודות שרות. זאת לצד, עונש מאסר מותנה לתקופה משמעותית ופסילה. להערכתנו ענישה זו, יש בה בכדי להרתיעו, מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד".

4.ב"כ המאשימה עותר לגזור על הנאשם מאסר בפועל של ממש ולא בעבודות שירות כהמלצת שירות המבחן.

בטיעוניו לעונש, הפנה ב"כ המאשימה לפסקי דין של בתי משפט שונים אשר קבעו כי יש לשאוף למיצוי חומרת הדין עם נאשמים כדוגמת הנאשם שבפנינו.

ב"כ המאשימה ציין כי רשלנותו של הנאשם במקרה דנן אינה נמוכה ואף נוטה לרף הגבוה בשל היותו נהג משאית אשר מכיר את אזור התאונה, חי באזור, ברחוב קיימת תאורת רחוב, היה לו שדה ראיה והנאשם היה מודע לכך כי במקום קיים מעבר חצייה אשר מסומן באופן בולט וברור.

ב"כ המאשימה עוד ציין כי אמנם מדובר בנאשם נורמטיבי שאין לו עבר פלילי אך בית המשפט העליון בע"פ 8103/05 קבע כי עברייני תנועה הם על דרך כלל אנשים מן היישוב, אנשים נורמטיביים, אלא שאל לנו ללכת שולל בקפחם חיי אדם, הופכים אותם אנשים נורמטיביים לעבריינים מן השורה.

ב"כ המאשימה אף הדגיש את עברו התעבורתי של הנאשם. הנאשם נוהג משנת 1980 צבר לחובתו 67 הרשעות קודמות.

ב"כ ציין כי תיקון 113 לחוק מעמיד את עיקרון ההלימה כעיקרון מנחה בענישה ובית המשפט צריך לבחון היחס בין חומרת המעשה במידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. מדובר בעבירה של גרם מוות ברשלנות הערך של קדושת החיים ושלמות הגוף הם ערכים מאוד חשובים.

ב"כ המאשימה עתר למאסר בפועל במתחם הנע בין 12-24 חודשים, מאסר מותנה ופסילה בפועל לשנים ארוכות וקנס.

5.בטיעוניו לעונש ציין הסניגור כי מדובר בנאשם בן 52 נשוי ואב ל 4 ילדים.

הסניגור הפנה לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם אשר פורטו בתסקיר שירות המבחן.

ב"כ הנאשם ציין כי לנאשם אין עבר תעבורתי מכביד במיוחד שאינו כולל עבירות חמורות.