מדינת ישראל נ' בוזין(עציר)

פסק דין

בפניי ערעור של מדינת ישראל על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אבי-יפו (כב' השופט ש. איזקסון), אשר ביום 15.07.10 גזר דינו של המשיב בעבירה של נהיגה בשכרות, אחרי שהרשיעו עפ"י הודאתו לעונשים שונים, בהם פסילה בפועל של 355 ימים, 250 ימי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים, קנס והתחייבות.

ערעור המדינה הוא על כך שלעמדתה, בית משפט קמא, בניגוד לאמור בסעיף 39 א' לפקודת התעבורה, הקובע עונש פסילה מינימאלי לשנתיים ימים, הטיל פסילה בפועל, כאמור, לתקופה של כשנה.

בית משפט קמא, בגוזרו את הדין, קבע כי נסיבות מיוחדות בתוך הסיפא לסעיף 39 א', אם כי לא השתמש במונח זה, את העובדה שהמשיב ישן בין השעות 01:00, עת שתה, ל-06:00, עת נהג, וכי היה סבור שהוא פיקח, שמבחני הביצוע שנעשו לו עובר לעיכובו ע"י השוטרים היו בד"כ דומים, למעט החטאה אחת בהבאת יד לאף, את העובדה שהמשיב שירת בצה"ל ועוד בנח"ל כלוחם כשנה וחצי, אדם עובד, וכי עברו לא מכביד יתר על המידה ובעיקר שהודה עפ"י החרטה וקיצר את ההליכים בבית משפט קמא.

אזכיר שוב את הוראות סעיף 39 א' בשילוב סעיף 36 (ב) לפקודת התעבורה. בית משפט כעונש מינימום בעבירות של נהיגה בשכרות צריך להטיל עונש של שנתיים פסילה, עם זאת, עפ"י הסיפא בסעיף 39 א' והוראות הסעיף האחר שציינתי, רשאי ביהמ"ש, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לקצר את תקופת הפסילה ו/או להורות שחלקה תהיה פסילה מותנית.

נסיבות מיוחדות שיכול בית משפט לרשום הן בהחלט גם נסיבות אישיות, עבר תעבורתי או פלילי. גם נסיבות המעשה, גם הצלחה במבחני ביצוע, ואף שירות בצבא מהנימוק כל עוד השירות הוא חיובי.

העובדה שנאשם מודה, לוקח אחריות ומביע חרטה, אף היא סיבה שיש לה משקל.

הדין קובע, ראה למשל ע"פ 3015/09, מדינת ישראל נ' פואד קדיח, (לא פורסם, מיום 20.07.10) "ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל ע"י הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה..."

במקרה שבפנינו, בסופו של יום, בית משפט קמא, בחישוב 12 חודשים שהטיל על המשיב, ושבעה וחצי חודשים שהתעלם מהם – הפסילה המנהלית, הטיל בפועל על המשיב 19 וחצי חודשי פסילה. כן הוסיפו לו 8 חודשים של תנאי, סה"כ הוטל על המשיב למעלה מ-27 חודשי פסילה בפועל ותנאי, וכן קנס והתחייבות. בנסיבות מקרה זה לא אוכל לומר שבית המשפט סטה סטייה קיצונית מהעונש הראוי, ולכן, אדחה את הערעור.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשון תשע"א, 04/11/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: