מדינת ישראל נ' בוהדנה(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה ושיבוש מהלכי משפט.

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 14.4.11 תקף המשיב באכזריות ועד זוב דם באמצעות אלת ברזל קטין עמו נסע באוטובוס, והכל על רקע בקשת הקטין מאחיו של המשיב שיניח לו לישון. בהמשך תקף המשיב באמצעות אותה אלת ברזל את נהג האוטובוס שסירב לדרישתו להמשיך בנסיעה ללא הנער שנפגע.

כמו כן על פי עובדות כתב האישום לאחר שנמלט המשיב מזירת העבירה – האוטובוס, השליך את האלה באמצעותה תקף את המתלוננים ו זאת במטרה לשבש הליכי משפט.

ב"כ המשיב לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ועתרה מלכתחילה לשחרורו של המשיב בחלופה תוך שהדגישה את טענת השיהוי לפיה חל שיהוי רב בלתי מוצדק בפעולת המשטרה באופן שבגין עבירה שבוצעה במחצית חודש אפריל 2011 טרחה המשטרה לעצור את המשיב רק כחודשיים לאחר מכן.

בהחלטה שניתנה מיום 26.6.11 דחיתי את בקשת ב"כ המשיב להורות על שחרורו של המשיב בחלופה באותה עת והוריתי על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב אשר יבחחן את המסוכנות הנשקפת מפניו ואת החלופות המוצעות.

במסגרת אותה החלטה סברתי כי נוכח המסוכנות הנשקפת מפני המשיב המצויה ברף הגבוה יש להעדיף את האינטרס הציבורי הגם שחל שיהוי בלתי מוצדק במעצרו של המשיב. סברתי כי השיהוי מהווה רק אחד ממכלול השיקולים וניתן לו משקל באופן שהוריתי על קבלת תסקיר מעצר על מנת לבחון חלופה בעניינו של המשיב.

על החלטתי זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי מטעם ההגנה.

בהחלטה מיום 7.7.11 דחה בית המשפט המחוזי מפי כב' השופטת מרוז את הערר תוך שהוא קובע כי העיון בכתב האישום על פניו מלמד כי מדובר במעשה אכזרי ואלים לכאורה, של המשיב כלפי קטין חסר ישע תמים אשר על לא עוול בכפו הותקף ונפגע. כמו כן לקח בית המשפט המחוזי בחשבון את הרשעותיו של המשיב, בחור צעיר כבן 22 אשר חרף גילו הצעיר צבר לחובתו הרשעה בעבירה חמורה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה בגינה ריצה ששה חודשי מאסר בעבודות שירות ותלוי ועומד כנגדו כתב אישום בגין החזקת סכין וכן בגין עבירת איומים וגרימת היזק לרכוש בזדון.

בית המשפט המחוזי סבר כי התמונה שצפה ועולה מכלל הנסיבות מלמדת על צעיר מסוכן אשר יש לבחון את סכנתו באמצעות כלים מקצועיים הקנויים לשירותהמבחן וכי הכף נוטה לזכות האינטרס הציבורי הגובר על נסיבותיו האישיות של המשיב אך בהתחשב במחדליה של המשטרה אשר כשלעצמם חמורים הם.

לפיכך הדיון בעניינו של המשיב נותר על כנו.

לדיון היום התקבל תסקיר מעצר אשר לא רק שאינו בא בהמלצה לשחרורו של המשיב אלא בא בהמלצה חד משמעית לא לשחררו ממעצר ויצויין כי מדובר בניסוח חריג אשר בית המשפט אינו רואה כדבר שבשגרה.

תסקיר המעצר ארוך ומפורט מצייר תמונה עגומה למדי בעניינו של המשיב. על מנת לשמור על צנאת הפרט לא אפרט ממצאי התסקיר בכל הנוגע לקווי אישיותו של המשיב אך אציין כי שירות המבחן מתרשם כי מדובר במי שמאופיין בדפוסי חשיבה והתנהגות תוקפניים ואימפולסיביים ומתקשה בשליטה בכעסים ובוויסות דחפיו. עוד מתרשם שירות המבחן כי המשיב מתקשה לגלות תובנה ומודעות לדפוסי התנהגותו המכשילים ולמעורבותו החוזרת בפלילים כמו גם הצורך להעזר בגורם טיפולי. גם הוריו של המשיב תארו התנהגות פורקת גבול מצד המשיב.

שירות המבחן סוקר את מהלך חייו של המשיב אשר סיים רק 10 שנות לימוד והושהה ממסגרת בית הספר. היה חסר מסגרת קבועה ויציבה מבחינה תעסוקתית וגם גיוסו לצבא נקטע לאחר מס' חודשים בעטיים של קשיי הסתגלות.

שירות המבחן סוקר את הקשר של המשיב לאורך השנים עם שירות המבחן ועולה כי בכל השלבים בהם הוצעה למשיב השתלבות בהליך טיפולי הוא סירב וביטא חוסר מוטיבציה לשינוי.

גם בעת הזו במסגרת האבחון הנוכחי מסר המשיב באופן נחרץ לקצינת המבחן כי אינו מעוניין להשתלב בהליך טיפולי וכי אינו זקוק לטיפול.

לאור האמור לעיל התרשם שירות המבחן ממי שהוא נעדר יכולת להיות מורתע גם מהליכים משפטיים שמתנהלים כנגדו וממי שקיים סיכון גבוה מצידו להישנות התנהגות אלימות ופוגעת כלפי סביבתו.

אשר לחלופה המוצעת – שירות המבחן התרשם מהוריו של המשיב כמי שלאורך השנים התקשו להיות עבורו דמויות סמכויות ומציבות גבול ולמנוע את מעורבותו בפלילים. כמו כן התרשם שירות המבחן כי מדובר בהורים שמבטאים עמדה מטשטשת ומצמצמת ביחס להתנהגותו התוקפנית ולמעורבותו החוזרת בפלילים.

במכלול הנסיבות נוכח ההתרשמות מהמשיב ונוכח החסר הממשי בחלופה ממליץ שירות המבחן כאמור שלא לשחרר את המשיב ממעצר.