מדינת ישראל נ' בודאדו

החלטה

בפניי בקשה למתן צו פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים נגד המשיב.

על פי האמור בבקשה ובכתב האישום התומך בה, ביום 20.03.02010 בשעות הבוקר, נהג המשיב בעודו שיכור ובעודו רדום, סטה מנתיב נסיעתו והתנגש בשלושה רכבים חונים, בהמשך סרב לתת בדיקת נשיפה לגילוי רמת אלכוהול בגופו.

המשיב נפסל למשך 60 יום וכעת באה בקשה זו בפניי.

טענת המשיב, ככל שהיא מוזרה, הינה אם הבנתי נכונה, כי ישב ברכב שהיה מונע, ונרדם עקב אלכוהול רב ששתה, והרכב לפתע, בעת שינה, הידרדר, זאת כאשר הוא שקוע בשינה עמוקה. הרכב פגע בשלושה רכבים ולאחר מכן נעצר, וכל אותה עת המשיב ישן, עד אשר השוטרים ואיש מד"א הצליחו להעירו משנתו.

בחנתי את תיק החקירה והתמונות המלמדות על הנזק שאירע לכלי הרכב הנפגעים, מדובר בשפשופים לכל אורח כלי הרכב, נזקים בפח.

בעברו של המשיב 4 הרשעות תעבורה, כאשר אחת מהן הינה בגין נהיגה בשכרות מיום 27.11.07, גזר הדין כלל 11 חודשי פסילה וביצוע צו של"צ בהיקף של 250 שעות. המדובר בשכרות ברף גבוה של 530 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.

אין צורך להכביר מילים על חומרת מעשיו הלכאורית של המשיב, שכן גם אם נקבל את גרסתו במלואה, אשר אינני מקבל אותה, הרי שאדם שיושב בכלי רכב מונע במושב הנהג, זאת מידיעתו ומרצונו, וכלי הרכב נוסע ופוגע בכלי רכב נוספים, הרי שהנהג נושא באחריות לתוצאות המעשים, וכך גם הוא מוחזק כמי שנהג ברכב, גם אם באותה עת ישן שנת ישרים, אם כי במקרה זה הביטוי "שנת ישרים" איננו מתאים.

מסוכנותו של המשיב הינה מובהקת. המדובר בנהג שיכול היה בנקל מפאת שכרותו, לדרוס עובר אורח, ולגרום לו חבלות ולסכן את נפשו.

כלי רכב הינו חפץ מסוכן שחובה על בעלים לנהוג בחובת זהירות, בכל הקשור בהחזקתו בכלל ובנהיגה בו בפרט.

בעת שנהג יושב אל מול כיסא הנהג, והרכב מונע, ככלל מדובר במי שנוהג ברכב. הנטל רובץ על המשיב להוכיח כי לא הייתה לו שליטה על כלי הרכב, והוא לא זה שנהג ברכב, הינו נטל מוגבר שקשה להניח כי בסיכומו של יום יעלה בידיו להוכיחו.

ואולם, בשלב זה הראיות הלכאוריות מלמדות על כך כי הנהג הזה שבפניי, הוא ולא אחר, נהג ברכב בידיעתו, גם אם זו קיימת עובר לשתייתו המפורזת טרם האירוע, שכן היה עליו לחזות מראש כי שתייה מרובה עלולה להביא לתוצאות המסתברות ממעשיו.

טענת המשיב באשר לכך כי ידית מעצור היד השתחררה מעצמה, נבחנה על ידי בוחן התנועה אשר שלל את סבירותה.

המשיב התבקש לעבור בדיקת שכרות, ואולם סרב לכך לאחר שהובהרה לו משמעות הסירוב.

דוחות השוטרים המצורפים לבקשה, והודעות האזרחים, מהווים נתבך נוסף יחד עם הודעת המשיב במשטרה, אשר כאמור הינה תמוהה ומוזרה. ואולם, ככלל המשיב אומר בחקירתו כי הרכב שלו חנה באותו רחוב, והוא ביקש לישון ברכב ולהתרענן, זאת לאחר ששתה שלוש כוסות יין, וכאשר נשאל מדוע הרכב שלו היה מונע, אמר כי הוא חשב שהוא כיבה אותו. עוד הוסיף כי הרכב תקין לגמרי ועבר טסט לא מזמן, הוא ישן ותוך שינה לא יודע מה קרה.

אשר על כן, לאור המתואר אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מסוכנות מבחינתו של המשיב.

המסוכנות של המשיב הינה כה בולטת וכה עצומה, שאין כל מקום לשקול כל חלופה ו/או הקלה בתנאים המבוקשים בבקשה.

בימים אלה, בהם תאונות הדרכים מתרחשות אל מול עינינו, וגורמות לקטל חיי אדם, פגיעה קשה בגוף , יש לנהוג ביד קשה כנגד נהגים כדוגמת המשיב שבפניי.

בקשה זו מוצדקת ואני מקבלה.

אני פוסל את המשיב מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים מהיום, המאשימה תהיה רשאית לחדש את הבקשה ככל שהדבר ידרש עקב הימשכות ההליכים המשפטיים. היה ותחליט כך תוגש הבקשה בפני שופט.