מדינת ישראל נ' בובליל ואח'

החלטה

1.החלטה זו עניינה בבקשת המאשימה מיום 3.1.13 לתקן את כתב האישום נגד הנאשמים 1-4 ו-6 (להלן: "בקשת התיקון") וכן בטענות המקדמיות שהעלו ב"כ הנאשמים, האחת, בקשה למחיקת כתב האישום כולו בשל הטענה של הגנה מן הצדק והשנייה, בקשה למחיקתו של הנאשם 3, לכל הפחות, מן האישום הראשון (להלן: "הטענות המקדמיות").

ההליכים שביסוד בקשת התיקון והטענות המקדמיות

2.בקשת התיקון והטענות המקדמיות הוגשו בעקבות החלטתי מיום 19.12.12 בטענות המקדמיות שהעלו באי-כוחו של מר פולדי פרץ, הנאשם בת"פ 3799-09-12 (להלן: "פרץ") כנגד כתב אישום שהוגש בעניינו. באותו עניין, הוחלט כי עצם נוכחותו של פרץ בשתי פגישות שבהן קידמו המשתתפים מהלך, לפיו יימנעו קבלני המדף מלגשת למכרז בעניין מיגון יישובי עוטף עזה, מבלי שיוחסה לו ספציפית התבטאות ממליצה כלשהיא, אין בה כדי לשכלל את העבירה הנטענת כלפיו לפי סעיף 5 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק ההגבלים"). עם זאת נקבע כי הפעולות הנוספות לקידום ההסדר המיוחסות לו יש בהן כדי לשכלל במישור העקרוני את קיומה של אותה עבירה. עוד נקבע כי עצם היותו של הנאשם שותף לכאורה בהתארגנות להחרמת המכרז, גם כמנהלה של חברה שהיתה אחד מקבלני המדף, אינו שולל את האפשרות לייחס לו אישית גם עבירה לפי סעיף 5 לחוק ההגבלים, כאורגן של ההתאחדות הקבלנים (הנאשמת 6). בנוסף, נדחתה טענת אכיפה בררנית כנגד כתב האישום בהתייחס לאי הגשת כתבי אישום נגד משתתפים אחרים בישיבה.

בקשת התיקון

3.בעקבות אותה החלטה, הגיעו פרץ והמאשימה להסדר טיעון שהוצג לבית המשפט שאליו צורף כתב אישום מתוקן, בו ידובר בהמשך, וכן הוצגה הסכמה עונשית, הכוללת עונש של מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, פיצוי למדינה והתחייבות להימנע מעבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים.

4.המאשימה, בבקשה מיום 3.1.13, ביקשה לתקן את סעיף 62 לכתב האישום בת"פ 22847-12-10, (להלן: "כתב האישום המקורי"), כך שיפרט את פעולותיו של פרץ כאורגן של הנאשמת 6 אל מול קבלני המדף. התיקון המבוקש כולל שלושה רכיבים עיקריים. התיקון הראשון, תוספת לפיה בפגישות במתקני ההתאחדות או במשרדם של עו"ד לרר, בעניין קידום המהלך, לפיו יימנעו המשתתפים מלהגיש הצעות לשלב ב' של המכרז, היו מרבית המשתתפים חברי ההתאחדות. התיקון השני, מרחיב את תיאור תפקידו של פרץ במהלך אותן פגישות ומציין כי "באותן הפגישות הביע פולדי פרץ תמיכתו במהלך היה ממוביליו והמליץ למשתתפים שלא לגשת למכרז וזאת על אף עמדתו המשפטית של עו"ד לרר כי המהלך אינו חוקי. עמדה דומה הובעה על ידי עו"ד לרר גם בישיבות פנימיות של הנאשמת 6". התיקון השלישי, מתייחס לפעילותו של פרץ להשגת הסכמת קבלני המדף מטעם הנאשמת 6 ומפרט, כי בתאריך 19.5.08 פעל פרץ לשליחת מסמך בפקס לקבלני המדף המבטא הסכמה של אותם קבלנים, שלא לגשת לשלב ב' של המכרז וכן ערך שיחות טלפוניות עם חלק מקבלני המדף כדי שיוסיפו עליו חתימתם. על פי נוסח המסמך הותנתה תקפותו בהמצאות 14 חתימות אליו. לאחר קבלת כל החתימות ובהוראתו של פרץ נשלחו ממשרדו של פרץ בפקס לקבלני המדף מספר דפים המרכזים 14 חתימות על המסמך ודף נלווה שבו מתואר משלוח הדפים בשם "מטה המאבק בהתאחדות".

5.המאשימה טוענת, כי התיקון המבוקש מהווה רק הרחבה של התיאור העובדתי הקיים בכתב האישום המקורי ומטרתו להעמיד את הדברים על מכונם ולתאר את העובדות האמיתיות של האירוע. לטענתה, לנוכח ההחלטה בעניינו של פרץ ולנוכח הקשר בין כתבי האישום המקורי וכתב האישום בענייניו של פרץ - המכוונים לאותה מסכת אירועים - יש להתיר את התיקון. לדבריה, בשל השלב המוקדם שבו נמצא המשפט, לפני הבאת הראיות, ולנוכח העובדה שהוא מתבסס על חומר הראיות שנמסר לנאשמים לפני זמן רב, אין בתיקון כדי לפגוע באפשרותם להתגונן מפניו.

תגובת הנאשמים לבקשה לתיקון והטענות המקדמיות

6.ב"כ הנאשמים, בהתנגדותם לתיקון, מיום 8.1.13, טוענים כי התיקון המבוקש כולל עובדות חדשות, שלא נכללו בכתב אישום שהוגש בעניינו של פרץ. עוד נטען, כי על המאשימה להבהיר אם בכוונתה להפוך את פרץ כעד תביעה כנגד הנאשמים ואם כך הדבר, להבהיר מדוע לא נגבתה ממנו גרסה בחקירה, על מנת שהנאשמים ידעו מפני מה עליהם להתגונן. לטענת הנאשמים, חלו התפתחויות ושינויים בגרסת המאשימה לגבי התנהגותם הפלילית, כביכול, של הנאשמים בכל הנוגע לתפקידו של פרץ ביזום קו הפעולה. התפתחויות הפוגעת ביכולתם להתגונן מפני האישומים. תחילה, בטיוטת כתב האישום, לא נזכר שמו של פרץ בהתייחס לנאשמי ההתאחדות, ולאחר מכן, בכתב האישום המקורי שהוגש לבית המשפט ביום 15.12.10, יוחסה לפרץ המלצה ביחד עם הנאשמים לנקוט בקו פעולה המתייחס לאי הגשת הצעות לפרויקטים ובכללם מכרזים ממשלתיים. לאחר מכן, בתגובת המאשימה לטענות המקדמיות שהגישו מרבית הנאשמים תוקן כתב האישום כך, שההמלצה שיוחסה לנאשמים נועדה לחול כלפי העתיד ולא כלפי העבר. לאחר מחיקתו של פרץ בהחלטה מיום 7.6.12 מכתב האישום המקורי וקיום שימוע בעניינו, הוגש כנגדו כתב אישום חדש שבו נטען כי המלצתו של פרץ התייחסה לא ל"פרויקטים" בלשון רבים אלא לפרויקט הספציפי של שלב ב' במכרז מיגון יישובי עוטף עזה. עוד צויין, כי המאשימה הגישה ביום 30.8.12 בקשה לתיקון כתב האישום על ידי הוספת עדי תביעה, שהם חלק מן הקבלנים שנמחקו מכתב האישום, על פי ההחלטה מיום 7.6.12, החלטה לגביה הוגש ערעור לבית המשפט העליון על ידי המאשימה. שינוי גרסה נוסף נעשה במסגרת כתב אישום מתוקן שהוגש כחלק מהסדר הטיעון עם פרץ, לפיו נטען, לראשונה, כי ההמלצה המיוחסת לפרץ נעשתה בהיותו חבר נשיאות התאחדות הקבלנים, תוך ציון, כי המאשימה לא תעשה שימוש בהודאתו של פרץ במסגרת ההסדר בהיותו אורגן בהתאחדות. התיקון האחרון, נשוא החלטה זו, מרחיב, לטענת ב"כ הנאשמים, מעבר לנטען בכתב האישום המתוקן נגדו. במסגרת אותו תיקון, נטען כי פרץ היה ממוביליו של המהלך וכי המלצתו הינה חלק מאותה המלצה כללית, מעבר להמלצה המיוחדת שרק היא יוחסה לפרץ, בסופו של יום, בכתב האישום המתוקן נגדו.

7.מעבר לצורך של הנאשמים להתמודד עם ההבדלים שבין כתבי האישום, שלטענתם לא ניתן להם הסבר, הסדר הטיעון מעורר, לטענתם, קשיים חריפים נוספים, זאת משום הוודאות הכמעט מלאה, לטענתם, שפרץ ישמש כעד תביעה כנגדם. לטענתם, הסדר הטיעון עם פרץ הופך אותו לעד מדינה כנגדם. זאת משום שניתנה לו טובת הנאה בדמות הפיכתו לעד מדינה הנענש בעונש מופחת כאורגן במדרג היררכי נמוך בהתאחדות הקבלנים, על אף היותו דמות של העבריין המרכזי (כצד לקרטל בין הקבלנים). ב"כ הנאשמים טוענים עוד, כי אם יתקבל ערעור המדינה כנגד ההחלטה מיום 7.6.12, הרי שפרץ חשוף לאישום כפול. האחד, במסגרת הסדר הטיעון נגדו והשני, במסגרת כתב האישום בעבירת הקרטל המיוחסת לו ביחד עם שאר הקבלנים. לפיכך, הרשעתו, במסגרת הסדר הטעון, עשויה להקים לו טענה של "סיכון כפול" באישום נשוא הערעור ובכך יהפוך לעד מדינה לכל דבר ועניין. ב"כ הנאשמים טוענים כי מאחר שבכתב האישום נשוא בקשת התיקון נאמר כי פרץ היה ממוביליו של המהלך הרי מדובר ב"הסדר עד מדינה" החותר תחת הנחיות מפורשות של היועמ"ש לממשלה. לטענת ב"כ הנאשמים, הם אינם יודעים עד היום באופן ברור וסופי מי יעיד נגדם ומהי הגרסה שעימה עליהם להתמודד. עוד נטען, כי קיים פער בין נימוקה של המאשימה בצורך לתיקון המתייחס לקביעות בהחלטה מיום 19.12.12, לבין הניסוח החדש המבוקש המהווה לשיטתם מקצה שיפורים. בהקשר זה צויין כי מעבר לתיאורים המיוחסים לפרץ מאזכרת המאשימה לראשונה בגדר התיקון, גם מעשים המיוחסים לעו"ד לרר שלא בא זכרם בנוסחים הקודמים של כתב האישום.

8.בנוסף נטען, כי לאור הנאמר בהחלטה מיום 19.12.12 בדבר שלילת הראיה של "נוכחות שותקת" של אורגן איגוד עסקי בעת דיון שבו מתגבש מהלך להסדר כובל כהמלצה לקו פעולה, היה מן הראוי למחוק את הנאשם 3 מן האישום הראשון לאור העובדה שחלקו על פי הנטען התמצה בנוכחות באותן ישיבות של קבלני המדף.

תגובת המאשימה

9.המאשימה בתגובתה מיום 13.1.13, טוענת, כי מיום הגשת כתב האישום לא שינתה באופן מהותי את טענותיה ביחס לנאשמים בכתב האישום וכי קו הפעולה שיוחס לנאשמים במסגרת האישום הראשון נותר כשהיה. זאת, למעט תיקון טעות סופר שנפלה בנוסח האישום השלישי ותוקנה. לטענת המאשימה, אין להתייחס כלל לנוסח הטיוטה שבו מדברים ב"כ הנאשמים, שקדמה לכתב האישום, שכן המסמך המחייב הוא כתב האישום המקורי שהוגש לבית המשפט ביום 15.12.10. לטענת המאשימה, לאחר שנמחק כתב האישום נגד פרץ בעקבות ההחלטה מיום 7.6.12, הוגש כנגדו כתב אישום חדש המתייחס רק לחלק שיוחס לפרץ בכתב האישום המקורי ואין בכך משום שינוי בכתב האישום שהוגש נגד הנאשמים. לטענת המאשימה גם בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, עמדתה היתה ונותרה, כי הקבלנים חברו יחדיו והחרימו את המכרז ובכך התקיים הסדר כובל על רגליו שלו כאשר תמיכת ההתאחדות להתארגנות זו מהווה קו פעולה נוסף ונילווה להסדר.

10.המאשימה מוסיפה וטוענת, כי בעקבות ההחלטה מיום 19.12.12 בטענותיו המקדמיות של פרץ, מתבקש ביצועם של התיקונים שנקבע באותה החלטה, כי יש לבצעם בת"פ 3799-07-12, ואשר מהווים הבהרה של כתב האישום, תוך תיאור העובדות כפי שניתן להוכיחן בראיות. בקשת התיקון נשוא החלטה זו נובעת לעמדת התביעה מכך ששני כתבי האישום – כתב האישום המקורי וכתב האישום בעניינו של פרץ – מכוונים לאותם מסכת אירועים, כאשר מעשיו וכוונותיו של פרץ העומדים בבסיס האישום המיוחס לו, מחייבים גם את הנאשמת 6, כאשר לגבי נאשמת זו מיוחסות לה עובדות נוספות המבססות את העבירה, אך אינן מיוחסות לפרץ. עוד לטענת המאשימה, העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן שהוגש כנגד פרץ אמנם מגלמות הקלה מסויימת כלפיו גם בנוגע לתיאור העובדתי הנכלל בכתב האישום, אך אין בהם לקבע ולגדר את הדרך היחידה לביצוע פירוט אשר נקבע כדרוש על פי ההחלטה בעניינו. לטענת המאשימה, ההרחבה העובדתית המתבקשת לגבי נוסח סעיף 62 לכתב האישום אינה פוגעת בנאשמים אלא כוללת עובדות העולות מהראיות שבדעת המאשימה להביא ממילא בפני בית המשפט ומקיימת מאידך, על זכותם ויכולתם של הנאשמים להתגונן.

11.המאשימה מדגישה, כי במסגרת הסדר הטיעון עם פרץ הוסכם כי עצם הודאתו בגדר הסדר הטיעון, "בהיותו אורגן התאחדות הקבלנים" לא תשמש כנגד הנאשמים וזאת על-מנת למנוע פגיעה בנאשמים. המאשימה מאשרת, כי אם יודה פרץ בכתב האישום המתוקן ויופרד משפטו בכוונה לזמנו לעדות, כעד תביעה כנגד הנאשמים, אף כי אין לה, בשלב מתן התגובה, ידיעה באשר לתוכן עדותו. לעמדתה, ככל שיתקבל ערעורה בבית המשפט העליון, לגבי מחיקתו של האישום השני בכתב האישום המקורי כנגד פרץ, היא תוכל לשוב ולבקש את הרשעתו והענשתו בגין המיוחס לו בכתב האישום, בגין היותו צו להסדר כובל. לעמדת המאשימה, אין בכך משום העמדתו של פרץ בסיכון כפול וכי עליו להיענש בנפרד בגין המלצתו על קו הפעולה נשוא כתב האישום המתוקן ובגין היותו צד להסדר כובל על-פי האישום המקורי. לטענתה אין בכך משום הטבה כלשהי המוקנית לפרץ ואין בכך כדי להפכו לעד מדינה.

12. באשר לבקשה למחיקתו של הנאשם 3 מהאישום הראשון בכתב האישום מצביעה המאשימה על כך שבמסגרת טענותיו המקדמיות של הנאשם 3 בהתייחס לכתב האישום המקורי, לא נטען שעובדות כתב האישום אינן מגלות כלפיו עבירה. לעמדת המאשימה, בעניינו של פרץ נדונה שאלת האפשרות ההמלצה על קו פעולה הנעשית בשתיקה במצבים מסויימים, אולם בעניינו של פרץ ההכרעה היתה תיאורטית, שכן המלצתו על קו הפעולה לא נעשתה בשתיקה ומשום כך מתבסס כתב האישום המתוקן נגדו על הערות בית המשפט בעניין זה. יחד עם זאת, המאשימה סבורה כי מבחינה משפטית, בנסיבות מסוימות, ניתן להמליץ על קו פעולה תוך כדי השתתפות בישיבות ללא דיבור בהן. לעמדתה, נאשם 3 השתתף בישיבות המתוארות בכתב האישום רק בתוקף תפקידו כסמנכ"ל ההתאחדות וכמנהל אגף בנייה חוזית ותשתיות. מדובר בשתי ישיבות שהתקיימו במתקני ההתאחדות. לטענת המאשימה, יש לאבחן האמור בהחלטה מיום 19.12.12 בעניינו של פרץ עם עניינו של הנאשם 3 וזאת לנוכח ראיות הקיימות ברשותה והמצביעות על ידיעתו של הנאשם 3 לגבי המהלכים לעריכת ההסדרים הכובלים וכן דיווחים שמסר בישיבות פנימיות בהתאחדות על ישיבות הקבלנים וההסכמות אליהן הגיעו.

הטענות המשלימות

טענות הנאשמים

13.בדיון שהתקיים ביום 13.1.13 בטענות הצדדים, נמחק חלק הארי של טיעוני הצדדים שהוקלדו בדיון, בשל תקלה במערכת "נט המשפט" ונמסר כי לא ניתן לשחזרו. לפיכך, ניתנה לצדדים הזדמנות להשלים טיעוניהם בכתב. ב"כ הנאשמים בהשלמת טיעון מיום 23.1.13 טענו, כי בכתב האישום המקורי הם נדרשו להשיב גם על מעשיו של פרץ כאורגן בנוגע לקו פעולה המתייחס לפרויקטים ומכרזים לא מוגדרים. לעומת זאת כתב האישום שהוגש כנגד פרץ ביום 2.9.12, לאחר שנמחק מכתב האישום המקורי, מייחס לו קו פעולה המתייחס למכרז ספציפי ולא למכרזים עתידיים בכלל. בנוסף נטען, כי בעקבות הבקשה לתיקון כתב האישום מיום 30.8.12, שבגינה התבקשה הוספת נאשמי התאחדות שנמחקו מכתב האישום המקורי, הרי הנאשמים עדיין אינם יודעים מהי רשימת העדים הסופית נגדם. עוד נטען, כי כיום בעקבות הודעתו של פרץ והפרדת משפטו ממשפטם של הנאשמים האחרים, ביום 13.1.13, עומד פרץ להעיד וזאת מבלי שנגבתה ממנו עדות, ולאחר שנאשמי ההתאחדות כבר השיבו לכתב האישום ביום 2.9.12 על בסיס העובדות והעדים המפורטים בכתב האישום המקורי. עוד לטענתם, השינויים בגרסת המאשימה לפיהם תחילה לא נטען כי פרץ הוא אורגן, לאחר מכן הוא הוגדר כאורגן בנוגע לקו הפעולה הכללי שבו הואשמו חברי ההתאחדות, בהמשך הוגדר כאורגן רק לגבי קו הפעולה הספציפי שהוא מקרה פרטי על קו הפעולה הכללי ולבסוף הוגדר כרוח החיה של קביעת קו הפעולה, פוגעים ביכולתם של הנאשמים להתגונן. עוד נטען, כי ההגנה עומדת בנחיתות מאחר שהמאשימה כבר יודעת מהי תשובתה לכתב האישום וזאת מבלי שקיימת גרסה סדורה של פרץ שטרם נגבתה, דבר הפוגע בזכותם להליך הוגן. לפיכך, נטען כי על בית המשפט להורות אחת מן השתיים: לבטל את כתב האישום הקיים או לחייב את המאשימה, אם תרצה בכך, לנסח ניסוח סופי של ההאשמות נגדם כולל רשימת עדים סופית וכן למסור להגנה מראש גרסתו של כל עד ולהעניק להם זכות שימוע נוספת לגבי כתב האישום החדש שינוסח.