מדינת ישראל נ' בובלי(עציר) ואח'

החלטה למשיב 1

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב, הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים.

הראשון, ביחד עם משיב 2 – דעייף, ומייחס להם בצוותא חדא, עבירות של קשירת קשר לפשע (שוד) ושוד מזוין בחבורה, עבירות על פי הסעיפים 499(א)(1) ו-402(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977.

האישום הראשון, מספר על שוד אלים ביום 13.11.12 בשעה 19:15 או בסמוך לכך בגלריה לתכשיטים. פרטי השוד אינם צריכים להחלטה זו משום שהמחלוקת הינה באשר לזיהוי המשיב כאחד המבצעים.

האישום השני, מיוחס למשיב לבדו – הגם שפעל עם אחרים שזהותם לא ידועה - עניינו עבירות של קשירת קשר לפשע (שוד), ניסיון שוד מזוין בחבורה, עבירות כמפורט לעיל ביחד עם סעיף 25 לחוק.

אישום זה מספר על תכנית לשדוד חנות תכשיטים כאשר תפקידו של המשיב נועד לגרום לבעל החנות לפתוח את הדלת באמתלה כלשהי ולאחר מכן יכנסו שני הקושרים האחרים וישדדו את התכשיטים.

השוד סוכל על ידי בעל החנות אשר דחף ארון זכוכית לעבר השניים האחרים שהחזיקו אקדח.

בא כח המשיב מודה בקיומה של תשתית ראייתית לכאורית לאישום השני הגם שהוא ממזער את חלקו של המשיב. את עיקר חיציו כיוון בא כח המשיב לשאלת הזיהוי באישום הראשון.

דיון:

העובדת בחנות התכשיטים כמפורט באישום הראשון היא המקור לשאלת הזיהוי. לאחר שנתנה סימנים באחר, היא תיארה את המשיב "בעל עיניים קטנות ומוארכות, אף נשרי, עצם בולטת על האף". באשר ללבוש, היא תיארה כי הוא לבש חליפת רוח שחורה עם קסדה שחורה אך ללא משקפי שמש בניגוד לאחר. כאן המקום לציין כי בדבריה לשוטרת הסיור אמרה ששניהם היו עם משקפי שמש.

כך או כך, משנודע למתלוננת מהאישום הראשון על דבר ניסיון השוד באישום השני, היא אצה רצה לחנות התכשיטים האחרת, צפתה בסרט מצלמת האבטחה וזיהתה את המשיב. כזכור, תפקידו של המשיב נקבע באותו אירוע כמי שייכנס לחנות באמתלה כלשהי, וכך יאפשר כניסת יתר הקושרים.

אולם, לאחר מכן, הובאה המתלוננת למסדר זיהוי תמונות, שם לא עלה בידה לזהות את המשיב.

ניסיון החיים מלמד כי התמונה במסדר תמונות עדיפה באיכותה על זו הנצפית דרך סרט מצלמת האבטחה. משלא עלה בידה לזהות את המשיב, יש לומר כי תמונת הראיות בקשר לאישום הראשון אינה נקייה מספקות.

באשר לאישום השני, טוען בא כח המשיב כי חלקו של זה היה שולי.

עיון בהודעת בעל חנות התכשיטים מהאישום השני, מעלה את התמונה הבאה: בשעה 17:45, הקיש אלמוני (מאוחר יותר למדנו לדעת שזה המשיב) על הדלת ואחז שרשרת ביד תוך שהוא מסמן כי הוא רוצה לתקן אותה. המתלונן פתח את הדלת, המשיב נכנס ובו זמנית מצד שמאל של החנות נכנס בחור עם קסדה על הראש ונשק ביד, אקדח בצבע שחור, אקדח גדול. לעד התחוור כי מדובר בניסיון שוד, אגב כך הבחין באדם נוסף בפתח. או אז, דחף שני ארונות של שעונים על בני החבורה והם נמלטו מהמקום.

המשיב הינו בחזקת מבצע בצוותא. הוא אינו יכול להיתמם ולומר כי לא ידע את אשר התרחש. הכניסה עם האקדח הייתה בו זמנית לכניסתו.

המשיב מסר שורת הודעות במשטרה.

בראשונה, מיום 20.11.12, הוא נחקר לגבי ניסיון השוד כמפורט באישום השני. בהודעה זו הכחיש המשיב כל קשר לעבירה.

בהודעה השנייה, מיום 22.11.12, אישר המשיב דבר נוכחותו בניסיון השוד. לדבריו בא לחנות לתקן שרשרת. בהמשך הוא מכחיש כל קשר לשודדים, אגב כך מגדף את השופט שידון בעניינו (שורה 88), ולבסוף מסר גרסה כי השניים ביקשו ממנו לפתוח את דלת החנות תמורת 500 ₪. לדבריו, הוא לא מכיר אותם. עוד הוא מסביר כי פגש בשודדים חודש קודם לכן, אז נתבקש ליטול חלק בשוד. לשאלת החוקר כיצד הסכים לעשות כן אם לא ידע זהותם ואף לא שולם לו מראש, השיב כי חייב לעשות כן בשל מצוקה כלכלית.