מדינת ישראל נ' בדר(עציר)

החלטה

1. בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

2. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה פוחזת, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח, והסעה שלא כדין.

3. אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה.

4. ריבוי העבירות בהן מדובר בשילוב עם העובדה שהמשיב הורשע בעבר בביצוע שתי עבירות דומות, מקים עילת מעצר בשל מסוכנות, ועל כך ארחיב מעט להלן בשלב הדיון באפשרות לשחרר לחלופה.

5. גם כשקיימת עילת מעצר חייב בית המשפט לשקול את האפשרות לשחרור לחלופה. המסוכנות נלמדת מטיבו של העושה וטיבו של המעשה. מבחינת "העושה", למשיב שלפנינו הרשעה קודמת אחת בשתי עבירות דומות. לא מדובר בהרשעה מאוד מכבידה, אך גם לא מדובר בהרשעה שניתן או צריך להתעלם ממנה. העובדה היא שהרשעה יש. אשר לטיב המעשה, כתב האישום מגולל מעשים חמורים שעשה המשיב. על פי הנטען בכתב האישום, הוא הסיע למעלה מעשרים שוהים בלתי חוקיים ברכב שמיועד להסעת עשרה נוסעים בלבד. המשיב ביצע את ההסעה בתמורה לשכר, תוך שהוא למעשה מסכן את הנוסעים בכך שהוא מסיע כמות כל כך גדולה ברכב שאינו מיועד לכך. לכך יש להוסיף את העובדה שההסעה בוצעה כאשר המשיב היה בפסילה וללא ביטוח. בעת שהשוטרים ביקשו לעצור את המשיב, הוא נמלט תוך ביצוע פניית פרסה על קו הפרדה רצוף ותוך ניגוח ניידת משטרה. רצף האירועים הללו מלמד על מסוכנות בדרגה יוצאת דופן בסוג מקרים שכאלה. המשיב סיכן במעשיו הן את הנוסעים והן את המשתמשים בדרך והן את השוטרים, שלא לדבר על הסיכון שקיים בהסעת שוהים בלתי חוקיים לתוך שטח ישראל. כל האמור מלמד על מסוכנות רבה מאוד שאיננה מאפשרת לתת במשיב את האמון הדרוש לצורך שחרורו לחלופה. ערובות מתאימות יכולות במקרים מתאימים לנטרל את המסוכנות, אך במקרה הזה המסוכנות משמעותית והאמון שניתן לתת במשיב נמוך מאוד כך שלטעמי אין מקום להורות על שחרור, גם לא בתנאים מכבידים. שקלתי אם יש מקום להורות על עריכת תסקיר, אך אני סבור, לאור האמור לעיל, שאין הצדקה לעשות כן, מה גם שהסניגור לא עתר לכך. התוצאה היא שאני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"א, 28/11/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם רובין, שופט

הוקלד על ידי: אורית איגלשטיין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: