מדינת ישראל נ' בדני ואח'

החלטה לגבי נאשם 1

נגד הנאשם ואחרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של ביצוע שימוש במקרקעין הטעון היתר, ללא היתר. על פי כתב האישום, במהלך ביקורת שבוצעה בשלושה מועדים שונים, נמצא כי במקרקעין נשוא כתב האישום בוצעו שימושים למשרדים ולאחסנה ומכירה של ציוד ואביזרי אינסטלציה בשטח של כ-1200 מ"ר; שימוש לאחסנה של ציוד ואביזרי אינסטלציה בשטח של כ-300 מ"ר; ושימוש לחניה ולשטח תפעול בשטח של כ-800 מ"ר. זאת, כאשר התוכניות החלות על המקרקעין מייעדות את המקרקעין לאזור חקלאי, והשימוש אשר נעשה על ידי הנאשמים, לטענת המאשימה, הינו ללא היתר ובניגוד לתוכנית. לנאשם 1 יוחס בכתב האישום כי הוא המחזיק במקרקעין ומי שמוטלת עליו חובה להשיג היתר כדין לביצוע השימושים הנ"ל, ומי שביצע בפועל והיה אחראי לביצוע השימושים הנ"ל.

בתום פרשת התביעה טען הנאשם 1, בהתאם לסעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, כי לא הוכחה אשמתו אף לכאורה, ולפיכך יש לקבוע כי אינו נדרש להשיב לאשמה, ויש לזכותו מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

לטענת הנאשם 1, לא היה בידי הראיות שהוצגו על ידי המאשימה כדי לקשור אותו לעבירה המיוחסת לו. המפקח שהעיד מטעם המאשימה ראה את הנאשם מצוי במשרדים אולם לא היה בידיו לבסס את מעשיו של הנאשם במשרדים אלה. עוד טען כי האמירות שקשרו את הנאשם לעבירה המיוחסת לו הן עדויות שמיעה בלתי קבילות, כאשר אחת מעדויות שמיעה אלה היא של אשת הנאשם, אשר אף מסיבה זו אינה קבילה כראיה נגדו. ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי הנאשם 5 שדבריו הושמעו כעדות שמועה על ידי המפקח לא נחקר כלל ולא הובא על ידי המאשימה. לאור האמור, לטענת הנאשם ו המאשימה נהגה ברשלנות באופן ניהול התביעה.

המאשימה לא השיבה לטענת הנאשם ולא נתנה כל טעם לכך שעדויות השמועה אכן קבילות בשל היותן חריג לכלל. לדבריה, העובדה שהנאשם נצפה במשרדי החברה משוחח עם אחד המנהלים, כאשר אין מחלוקת שהוא מתגורר במקרקעין ואחד המנהלים אמר שחוזה השכירות נחתם עם ההורים, אך בפועל הדברים מתנהלים מול נאשם 1, מהווה די ראיות על מנת לחייב את הנאשם להשיב לאשמה.

טענת אין להשיב לכאורה – התשתית הנורמטיבית

בספרו של כב' השופט קדמי, על סדר הדין בפלילים (2009) (להלן: "ספרו של השופט קדמי"), חלק שני (א), בעמ' 1446, מסכם הש' קדמי את ההלכה בעניין הראיות הנדרשות לקביעה כי קיימות ראיות לכאורה בתום פרשת התביעה, ומצטט מתוך פסקי דין כדלקמן:

"הלכה, למעשה, די בקיומן של ראיות "דלות" להוכחת יסודות העבירה המיוחסות לנאשם: "כפי שנקבע בע"פ 405/80 בעקבות ע"פ 28/49...וע"פ 732/76, הרי כדי לחייב נאשם להשיב על האשמה אין צורך אלא בראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה...ודי במערכת ראיות ראשונית".

וכן:

"אין לדקדק בשלב זה כחוט השערה ולערוך בדיקה מסועפת...אם אכן הוכח לכאורה כל פרט שולי וכל יסוד משני מאלה שהוזכרו באישום [בפרשת העובדות] די בכך, שיהיו ראיות לכאורה לגבי היסודות המרכזיים של האישום...",

ראיות התביעה

הראיות שהוגשו בפרשת התביעה יפורטו להלן.

העד היחידי שהעיד מטעם התביעה הינו העד אבי פרטוש, אשר היה מפקח ביחידה הארצית לפיקוח על הבניה (להלן: "המפקח"). המפקח העיד כי ביום 7.7.09 הגיע למקרקעין נשוא כתב האישום. לדבריו, במקרקעין קיימים שני מבני מגורים, כאשר הגיע לאחד מהם, דפק בדלת ויצאה אליו אישה בשם גלית בדני. אישה זו מסרה לו שבבית מגורים אחד גרים היא והנאשם ובסמוך מתגוררים "ההורים" סלם ואפיה בדני. המפקח העיד כי שאל את אותה אישה אם בעלה זה עודד והיא השיבה שכן. עוד ציין כי ביקש ממנה לקבל פרטים על המבנים נשוא כתב האישום והיא הפנתה אותו לבעלה כמי שמטפל בנושא זה, כן ציינה כי ההורים מבוגרים וכי בעלה מטפל באותו נושא.

המפקח הוסיף והעיד כי בהמשך נכנס לאחד המשרדים של הנאשמת 3 ופגש שם את אחד המנהלים בשם צבי (הנאשם 5) כאשר עימו היה אדם נוסף. לשאלת המפקח השיב נאשם 5 כי זה "עודד בדני". הוא שוחח עם הנאשם 5 וקיבל ממנו מידע לגבי כוונתם להישאר במבנה. הנאשם 5 ציין בפניו כי המנהלים הפעילים בחברה הם הוא ונאשם 4. כן ציין כי כאשר נשאל הנאשם 5 מול מי נחתם חוזה השכירות, השיב צבי שמול הבעלים החוקיים, סלם ואפיה, אך בפועל הטיפול מתבצע מול הנאשם 1.

המפקח ציין באופן ברור כי הנאשם 1 לא נכח בשיחה עם הנאשם 5, אלא ישב באחד החדרים ודיבר עם אחד המנהלים. לדברי המפקח, כאשר נכנס לחדר בו היה מצוי הנאשם 5, הנאשם 1 יצא.

בחקירתו הנגדית השיב המפקח לשאלות הסניגור כדלקמן:

"ש: בעצם העדות שלך שקושרת את הנאשם 1 לתיק מסתמכת על אשתו גלית, שהיא פסולה להעיד נגדו, וגם על הנאשם צבי צוקר, למה לא גביתם מצבי צוקר עדות וצירפתם אותו כעד תביעה?

ת: נשלחו מכתבי גרסה לכל הנאשמים והם בחרו שלא להגיע למתן עדות.

ש: למה כשעמדת מולו לא גבית ממנו גרסה?

ת: כי באתי באותו יום להשלים פרטים ולא לגבות עדות, את זה אנחנו עושים במשרדים שלנו בדרך כלל.