מדינת ישראל נ' בדיר

החלטה

הבקשה נדחית,

התיק היה קבוע להקראה ביום 30.08.11, ואולם ב"כ הנאשם ביקש לדחות את הדיון למועד מאוחר עקב חג, בית המשפט נענה לדחייה ודחה ההקראה ליום 08.11.11.

גם לדיון זה הגיש ב"כ הנאשם בקשת דחייה כיוון שזה חג, ובית המשפט נענה לבקשה ודחה ההקראה ליום 05.12.11, לדיון זה לא התייצבו המבקש או ב"כ והמבקש נשפט בהעדרו.

כעת פנה ב"כ המבקש לבית המשפט בבקשה לבטל את הכרעת הדין לאור תקלה משרדית.

ההלכה המשפטית קבעה כי על מי שמבקש ביטול פסק דין שניתן בהעדרו להצביע על קיומו של הצדק סביר להיעדרות מן הדיון או להראות שקיים חשש ממשי לקיומו של עוות דין. לעניין זה ראו רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נגד מדינת ישראל.

כב' בית המשפט העליון הביע דעתו וקבע בין השאר, בסעיף 8 לפסק הדין:

"שיכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי הופעה לדיון (ראו: רע"א 418/85, רוקנשטיין – א.א.). דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך הדין המייצג הנאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת לב של הנאשם עצמו..."

יפים לענייננו גם הדברים שנאמרו ברע"פ 8065/10 ויאצ'סלב מלייב נגד מ"י:

"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם אין לאפשר ניצול זכות זו שלא לטובה. על המבקש לבטל פסק הדין שניתן בהיעדר, להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו, או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין"

על ב"כ המבקש או המבקש היה להתיצב לדיון משלא עשו כך יכולים לבוא בטענות רק לעצמם.

יתרה מכך העונש שהוטל על המבקש אינו חמור ביחס לחומרת העבירה ועברו המכביד ביותר וכן לא נטענה כל טענת הגנה בנושא (לא הוצג רישיון רכב תקף).

סוף דבר כאמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ב, 11 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: