מדינת ישראל נ' בגוב

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הפרעה לעובד ציבור והחזקת סכין שלא כדין.

בקשת התביעה הינה לקבל חוות דעת פסיכיאטרית אודות המשיב, שכן לטעמה העובדה כי המשיב התבטא בצורה המעוררת תהיות במשטרה, מהווה אינדיקציה מספקת לכך כי ככל הנראה סובל הוא מבעיות נפשיות כאלו ואחרות.

ב"כ המשיב טרם עיינה בחומר הראיות ובכל זאת לטעמה אין מקום להורות על מעצרו של המשיב נוכח העובדה כי לטעמה לא קמה עילת מעצר בעניינו של המשיב, נוכח העבירות המיוחסות לו.

אכן צודקת ב"כ המשיב כי עבירות הפרעה לעובד ציבור והחזקת סכין שלא כדין, אינן כשלעצמן מקימות עילת מעצר בדמות מסוכנות.

ב"כ המבקשת טוענת כי עילת המעצר נלמדת הן מכוח העבירות המיוחסות לו והן מכוח עברו הפלילי.

עוד מפנה ב"כ המבקשת לעובדה כי מדובר במי שהוא דר רחוב ועל כן קמה עילה של התחמקות מהליכי משפט.

מבלי לקבוע מסמרות בשאלת עילת המעצר שעניינה מסוכנות, סבורה אני כי הגם אם קמה עילה שכזו, הרי שמדובר במסוכנות ברף הנמוך אשר ניתן לאיינה בדרך של שחרורו בחלופה.

אשר לעילת ההמלטות מהדין, הרי שיש מקום לקבוע תנאי שחרור כאלה, אשר יבטיחו את התייצבותו של המשיב, להמשך הדיונים בענינו.

אשר לבקשת התביעה להורות על קיום בדיקה פסיכיאטרית בענינו של המשיב, מצאתי לנכון לציין כי בשנת 2009, נדון המשיב לעונש מאסר בפועל ומהרשעתו זו לא עולה כל אינדיקציה לקיומה של בעיה נפשית.

אשר לעובדה כי המשיב התבטא בצורה תמוהה בחקירתו תחת אזהרה, נדמה כי אין די בכך על מנת שבית המשפט יורה על מעצרו עד תום ההליכים לצורך קבלת חוות דעת פסיכיאטרית, כאשר עילת המעצר בדמות מסוכנות הינה עילה גבולית.

אשר על כן אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:

א.המשיב ימסור כתובת למסירת כתבי בי-דין.

ב.תחתם ערבות עצמית בסך 5,000 ₪.

ג.תחתם ערבות צד ג' בסך 5,000 ₪.

ד.הפקדה במזומן בסך 500 ₪.

לא יעמוד המשיב בתנאים שנקבעו, ייעצר ויובא בפני שופט לתזכורת ערבויות ליום 16/02/10 בשעה 08:30, בפני.

באותו מועד יתקיים אף דיון בבקשה גופה.

ניתנה והודעה היום ל' שבט תש"ע, 14/02/2010 במעמד הנוכחים.