מדינת ישראל נ' בגדדי

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטת שחרורו של המשיב וכן בקשה לחילוט הערבויות.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום שעניינו איומים ותקיפה הגורמת לחבלה של ממש.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אולם טען כי נוכח נסיבות התיק במסגרתן הותקף המשיב ע"י המאבטח בבית הקפה, שהרי לא קיימת עילת מעצר ויש להורות על שחרורו.

ביום 12.12.09 ניתנה החלטתו של כב' הש' שטרנליכט במסגרתה שוחרר המשיב למעצר בית מלא בפיקוח אמו תוך שנחתמו ערבויות לרבות ערבות צד ג' והפקדה כספית.

ביום 15.12.09 נערך דיון בפני במסגרתו נקבע כי התנאים שנקבעו ע"י כב' הש' שטרנליכט יעמדו בעינם עד להחלטה אחרת.

באותו דיון נכח המשיב לבדו באולמי. לפי בקשתי התייצבה אמו של המשיב, תוך שהובהר לה על ידי כי השחרור הינו בפיקוח צמוד שלה. היום הוגשה לעיוני הבקשה לעיון חוזר ובקשה לחילוט ערבויות וזאת במקביל לדיון שנקבע ממילא בדבר קיומן של ראיות ועילה.

כאמור אין מחלוקת לעניין קיומן של הראיות. באשר לקיומה של עילת מעצר – שהרי זו לשיטתי קיימת מעצם המעשים המיוחסים למשיב. עיינתי בהודעתו של המאבטח וכן בחקירתו לאחר מכן. אין בידי בעת הזו לקבוע מסמרות בשאלת הגרסאות של הצדדים ואולם בכל מקרה עולה כי גם אם דחף המאבטח את המשיב, שהרי התגובה של המשיב לפעולות אלו חורגת במידה רבה לכאורה מהגנה עצמית.

גם אם וככל שניתן לראות במעשיו של המאבטח כמעשים פסולים, שהרי אין מעשה פסול אחד מצדיק מעשה פסול אחר.

בנוסף, עיינתי בתמונות שצירפה המשטרה בתיק החקירה, מכוחן עולה כי הפציעות מהן סבל המאבטח אינן בטלות בשישים. עוד אני מוצאת לציין כי מדובר במאבטח לא צעיר, יליד שנת 46' ובכך יש כדי להשליך לשיטתי על שאלת האיזונים שבין המשיב לבין אותו מאבטח.

נוכח כך, קיימות בתיק זה ראיות לכאורה ועילת מעצר.

לאחר קביעתי זו שהרי היה מקום לבחון שאלת קיומה של חלופת מעצר.

אין אני סבורה שתיק זה מתאים למעצר עד תום ההליכים ודומה כי החלטתו של כב' הש' שטרנליכט יכולה הייתה להמשיך ולשמש כחלופת מעצר ראויה. עם זאת, מתיק החקירה עולה כי המפקחת שאושרה ע"י בית המשפט הפרה ברגל גסה את החלטות בית המשפט, לכאורה.

יובהר כי לכאורה עולה שכבר ביום 13.12.09 נמצא המשיב כשהוא ללא פיקוח. בחקירתה של האם עולה כי נותר בהשגחת שתי אחיותיו בנות 15 ו- 16.

בהמשך משנשאלה האם במסגרת חקירתה במשטרה, מדוע הותירה את בנה לבד, השיבה כי השופטת, משמע אני, אמרתי כי הוא יכול לצאת וצריך להביא מישהו מבוגר שיהיה איתו.

יובהר ברחל בתך הקטנה כי דברים אלו לא נאמרו על ידי.

החלטות בית המשפט אינן בגדר המלצה, אינן בגדר פלסטר לשימושו של אדם זה או אחר. שחרורו של משיב מחייב בראש ובראשונה כי בית המשפט יוכל ליתן אמון במשיב עצמו ובמפקחים.

אני סבורה כי נוכח האמור לעיל לא ניתן ליתן אמון נוסף במפקחת. מאידך, נתתי דעתי לעובדה כי המשיב עצמו לא עזב את הבית, והגם שלא הודיע למשטרה על כך שאמו עזבה, נותר במעצר הבית ללא הפרה. אינני יכולה להתעלם מכך.

נוכח כך אני סבורה כי יש מקום להורות על שחרורו של המשיב ובלבד שיהיה בפיקוח צמוד אחר, שאינו אמו.

....