מדינת ישראל נ' באבא

החלטה

הבקשה נדחית.

ראשית הבקשה הוכתרה כ"בקשה לביטול פסילה" ומובן כי אין לבקשה מעין זו כל מקום ואף אין סמכות לשינוי גזר הדין בתיק לאחר סיום הדיון ולאחר דחיית ערעורו של הנאשם.

בקשת הנאשם היא למעשה לחישוב הפסילה בדיעבד, אולם גם בקשה זו לא אוכל לקבל.

גזר הדין ניתן בנוכחותו של הנאשם ביום 14.9, וניתנה לו ארכה בת חודש ימים להפקדת הרשיון עד יום 14.10.10. ביום 13.10 הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע פסק הדין.

הנאשם טוען כי ביום גזר הדין, לאחר הדיון פנה למזכירות והודיע כי איבד את רשיונו. טענה מעין זו היה על הנאשם להעלות בדיון בפניי, ומכל מקום אם ביקש וקיבל ארכה להפקדת הרשיון, ואף החליט על הגשת ערעור, אין הסבר מדוע זה פנה לפני המועד שנקבע וביקש להפקיד את רשיונו.

למען הסר ספק, מתצהירו של הנאשם עולה בבירור כי פנה למזכירות בית משפט זה ביום הדיון, 14.9.10. עוד ברור כי הנאשם לא פנה למזכירות בית המשפט המחוזי שכן הודעה על דחיית ערעורו נשלחה בדואר ולא ניתנה בנוכחותו.

תמיהה נוספת העולה מהבקשה היא טענתו של הנאשם כי לאחר סיום תקופת הפסילה פנה לחידוש רשיונו. אם סבר הנאשם כי הפסילה נמתנה מחודש ספטמבר (למרות עיכוב הביצוע!), הרי שפנייתו לחידוש הרשיון צריכה הייתה להיות בחודש דצמבר, ולא ברור מדוע הוא מגיש בקשתו רק כעת, ארבעה חודשים מאוחר יותר.

מכל האמור לעיל אציין כי הרושם העולה מהבקשה הוא של מי שמנסה לבטל את רוע הגזירה שנפלה על הנאשם בגזר דיני ובהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הערעור.

יחד עם זאת, גם אם אקבל כי הנאשם שגה בתום לב, הרי בכל מקרה לא אוכל לקבל את הבקשה. מי שאיבד את רשיונו חייב להפקיד תצהיר על כך, ובוודאי שאין די באמירה כללית בעל פה בפני פקיד בית משפט, ואם איבד הנאשם את רשיונו בחודש ספטמבר בוודאי יכול היה לקבל רשיון חדש ממשרד הרישוי עד לסיום הדיון בערעורו בחודש דצמבר, ולהפקיד רשיון זה כנדרש.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

הנאשם יפקיד את רשיונו מיידית, או יגיש אישור משרד הרישוי על מצב רשיונו בצירוף תצהיר המפרט את מועד אובדן הרשיון.

אם יפעל הנאשם בהקדם תחושב הפסילה מהיום, בכפוף לסיום כל פסילה תקפה אחרת.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"א, 14 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: