מדינת ישראל נ' אשכנזי

החלטה

מדברי התובעת ניתן להבין באופן מוחלט כי התביעה המשטרתית קשורה קשר בל ינותק ליחידות המשטרה. התביעה המשטרתית מקבלת הוראות כיצד לפעול מהמטה הארצי של המשטרה.

השוטרים הרושמים דוחות תנועה אינם רושמים, וזה ברור מאליו, את הכתובת הפרטית שלהם, אלא את היחידה בה הם משרתים. ההזמנות לשוטרים אלה להגיע למסור עדות נשלחות ליחידות בהן משרתים השוטרים. משום מה רכזי היחידות אינם מחתימים את השוטרים על קבלת ההזמנה. יוצא איפה שכאשר בית המשפט שולח הזמנה לשוטר, ברצונו השוטר מגיע לעדות, וכשהדבר אינו נוח לו הוא אינו מגיע. אין גם וודאות שההזמנה נמסרה לידיו של השוטר. במצב כזה בית המשפט אינו יכול להוציא צו הבאה לשוטר. אין כל ראיה שהוזמן לעדות.

לדברי התובעת יצא נוהל מהמטה הארצי של המשטרה כי התובעים, בנוסף להזמנה של בית המשפט ישלחו הודעות לרכזי היחידות לזמן את השוטרים לעדות. הדרך בה התובעים עושים זאת היא הוצאת הודעה אחת לכל הרכזים לזמן את כל השוטרים המוזמנים לאותו יום לבית המשפט, מבלי שהם מפרטים לכל רכז יחידה מי השוטר אותו הם מבקשים לזמן באמצעות הרכז.

לא רק זאת, אלא שהנוהל אינו מסביר לתובעים מתי יש לשלוח את ההודעה לרכזים, ואינו מחייב אותם לוודא לאחר מכן עם הרכזים, אם הודיעו לשוטר על הזימון או לא הודיעו לו.

במקרה שלנו, ומנסיוני, כך נוהגים התובעים, ההודעה לרכזים נשלחת יום עד יומיים לפני מועד הדיון, וברור כי אין זמן לוודא בין היום בו נשלחת ההודעה לרכזים לבין יום הדיון, אם הודע לשוטר על הזימון.

לאור העובדות המפורטות לעיל תיקים שנקבעים להוכחות, והשוטרים, וזה ברור המקרים, אינם מתייצבים לדיונים. קורה אחד משניים או שהצדדים מגיעים להסדר טיעון המקל מאד עם הנאשם, או שבית המשפט נאלץ לקבוע הדיון להוכחות לתאריך אחר, דבר הגורם לבזבוז זמנו של בית המשפט וגם לבזבוז זמן שיפוטי יקר.

הרושם המתקבל אצלי הוא שהנוהל המשטרתי לגבי אופן זימון העדים אינו בא מתוך רצון אמיתי לגרום לכך שהעדים יתייצבו, אלא בא "לצאת ידי חובה".

לאור כל האמור לעיל אני מזכה הנאשם.

ניתנה והודעה היום ט"ו שבט תשע"א, 20/01/2011 במעמד הנוכחים.

שמואל יציב, שופט

הוקלד ע"י: דליה לינבנד התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: