מדינת ישראל נ' ארפי(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות אלימות במשפחה – תקיפה חבלנית ואיומים.

לפי כתב האישום, במהלך ויכוח עם אשתו בביתם ביום 23.3.13, היכה במתלוננת בשתי מכות אגרוף בראשה ומשך בשערה. לאחר שניסתה להשתחרר מאחיזתו, צבט בחוזקה בזרועותיה ונשך את כתפה. למתלוננת נגרמו המטומות בזרועות וסימן נשיכה בכתף. כמו כן איים הנאשם על המתלוננת כי אם יכנס יום אחד למאסר, אנשים מטעמו ירצחו אותה ואת הוריה.

הנאשם נעצר עד תום ההליכים נגדו.

לנאשם הרשעות קודמות בתחום האלימות במשפחה – הוא הורשע בשנת 2007 בעבירות אלמ"ב מהשנים 2004-2005 ונדון למע"ת, של"צ ומבחן. לאחר מכן שוב נדון במרץ 2012 בגין עבירות אלמ"ב משנת 2010, והוטל עליו מאסר בפועל כימי מעצרו, כחודש וחצי, ושני מאסרים מותנים – מע"ת של שנה על עבירות אלימות מסוג פשע, ומע"ת של 6 חודשים על עבירות אלימות מסוג עוון ועבירות איומים. מאסרים מותנים אלה הינם ברי הפעלה בגין העבירות נשוא כתב האישום.

הנאשם הודה במיוחס לו, אך בטרם הטיעונים לעונש חלה במפתיע הידרדרות נפשית חריגה במצבו. לפיכך התבקשה בעניינו חוות דעת פסיכיאטרית. בחוות הדעת, מחודש אוקטובר ש"ז, עולה תיאור מפורט של תהליך ההידרדרות הנפשית שעבר הנאשם בתקופת מעצרו, עד שהגיע למצב פסיכוטי פרנואידלי חריף ואושפז בבי"ח פסיכיאטרי בצו של הפסיכיאטר המחוזי. הוא קיבל טיפול תרופתי אנטי פסיכוטי בניגוד לרצונו והעת מתן חוות הדעת מצבו היה ברמיסיה חלקית. למרבה הצער, בעקבות הטיפול התרופתי החלה להתפתח אצל הנאשם נוקשות איברים, רעידות פרקינסוניות ואי מוטוריות, והוא אושפז ביום 6.12.13 בבי"ח אסף הרופא עם חשד לדלקת ריאות. לאחר שחרורו ביום 10.12.13 הועבר לבי"ח של שב"ס, במצב סיעודי לחלוטין. לדיון היום הובא הנאשם כשהוא על כסא גלגלים, ללא תנועתיות שרירים, מתקשה לדבר מעבר ללחישה ומחובר לקטטר. הוא עדיין מטופל בתרופות וזריקות פסיכיאטריות, ונראה כשבר כלי. לפי דו"ח סיכום המחלה, הפסיכיאטר הבודק העריך כי מדובר ב- Neuroleptic Malignant Syndrome שהיא קריסת מערכת העצבים שנגרמת בד"כ ע"י תגובת נגד נדירה יחסית לתרופות אנטיפסיכוטיות, ומהווה פתולוגיה מסכנת חיים. לדברי הסניגורית, הרופאה המטפלת מסרה כי לא ברור אם מצבו הפיך ובר שיקום, אם לאו.

בנסיבות חריגות ואומללות אלה, ביקשה התביעה להסתפק בהפעלת המאסרים המותנים בחופף זה לזה ולעונש שייגזר על הנאשם בגין העבירות נשוא האישום, היינו שנה מאסר.

ההגנה ביקשה להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם, שהיא כ-9 חודשים.

אני סבורה כי מדובר במקרה חריג במיוחד, בו אדם צעיר שנכנס למעצר כשהוא בריא, ללא רקע פסיכיאטרי קודם וללא כל מגבלה תפקודית, הפך בעטיה של הידרדרות במצבו הנפשי ותגובת נגד חריפה לתרופות הפסיכיאטרית שניתנו לו, לשבר כלי, במצב סיעודי מוחלט ונטול כל יכולת תפקוד עצמאי, כשסיכויי החלמתו אינם ברורים. לא תצמח כל תועלת לציבור מהמשך כליאתו בביה"ח של שב"ס, ולו לתקופה קצרה נוספת.

לפיכך, אני מקבלת את עמדת ההגנה, ומאריכה את המאסרים המותנים שנגזרו על הנאשם בת"פ 11615-11-10 למשך שנתיים מהיום.

אני מורה כי הנאשם ישוחרר היום מהמעצר.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ד טבת תשע"ד, 17 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: