מדינת ישראל נ' אריכא(עציר)

החלטה

בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

כתב האישום מייחס למשיב עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, לאחר שביום 1.7.11 בשעה 13:30, ניגש המשיב לתחנת דלק פז ומילא כוס חד פעמית בבנזין על רקע סירוב המאבטחים להכניסו למועדון.

תוך כדי כך שהוא בגילופין, ניגש אל עבר המאבטח כשהכוס הנ"ל בידיו ומצת בידו האחרת, ואיים על המאבטח כי ישרוף אותו ואת המועדון.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אולם טען, כי ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב בחלופת מעצר ראויה.

ב"כ המשיב סמך דווקא על חומר הראיות המעיד לטענתו, כי המשיב לא פעל למימוש האיום, ובשלב מסוים אף זרק את אותה כוס לפח הזבל, ורק אז נעצר.

לעומתו מפנה ב"כ המבקשת לחומרה היתרה הנשקפת מנסיבות כתב האישום, מהעובדה שהמשיב גילה דפוס התנהגות דומה במקרים דומים ובמיוחד מכתב אישום שהוגש כנגדו ביום 28.12.08, ושבגינו הורשע ל-6 חודשי מאסר על תנאי, לרבות בעבירת איומים.

כשעל ביהמ"ש בבואו לשקול שחרור לחלופת מעצר, עליו לתת את הדעת לנסיבות המעשה, מיהותו של המבצע וחלופת המעצר.

מתוך חומר הראיות ניתן להשתכנע בדבר חומרת המעשים שבוצעו ע"י המשיב, ובמיוחד על רקע היותו בגילופין.

אין לי ספק כי רקע זה מעצים את מסוכנותו של המשיב, ועל כן רק אם תמצא חלופה הרמטית יהיה מקום לשקול שחרור.

חלופה כנ"ל מצאתי רק בדמות שילובם של שני המפקחים על המשיב.

אינני מאפשרת, ואינני רואה באביו של המשיב מפקח מתאים ומספיק על המשיב.

אביו מגונן על המשיב, ואולי הדבר טבעי אך אינו יכול לשכנע כי יוכל לעמוד בתפקיד המוטל עליו כאמור לעיל.

רק ע"מ שלא להכביד משום ששוכנעתי כי אחיו של המשיב יוכל למלא את המשימה המוטלת עליו, אעתר לשחרור המשיב בתנאים כדלקמן:

א.המשיב ישוחרר לתנאי מעצר בית מלא ומוחלט בבית אביו כשהוא נתון בפיקוחו של אביו מר דוד אריכא לפרק זמן של 24 שעות ביממה.

ב.המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך של 10,000 ₪.

ג.המפקח יחתום על ערבות צד ג' בסך של 10,000 ₪ גם כן.

ד.יופקד סך במזומן של 5,000 ₪.

היה והמשיב לא יעמוד בתנאים, יעצר ויובא בפני שופט בתוך 24 שעות.

ניתנה והודעה היום ד' תמוז תשע"א, 06/07/2011 במעמד הנוכחים.