מדינת ישראל נ' ארידור

הכרעת דין

החלטתי לזכות הנאשם

1.כתב האישום

על פי המיוחס לנאשם הוא נהג ברכב פרטי (הרכב) ולא ציית לתמרור ב-37 שהיה מוצב בדרך בכיוון נסיעתו, בכך שלא עצר לפני קו העצירה. עבירה על תקנה 22 (א) + 64 (ד) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (תק"ת).

2.תמצית הראיות הרלוונטיות

עד התביעה, רס"מ שלומי בר (השוטר) אשר ערך את דוח התנועה (ת/1), אישר את נכונות תוכנו בעדותו. מת/1 ועדות השוטר עולה כי בתאריך 31.01.09 בשעה 00:55 נהג הנאשם ברכב בשד' וורבורג בחיפה (קרית חיים) מדרום לצפון, ובהגיעו לצומת עם רחוב ריינס פנה שמאלה מתוך מטרה לחזור לשד' וורבורג למסלול הנסיעה מצפון לדרום.

ברחוב ריינס לפני הצומת עם רחוב וורבורג, במסלול הנסיעה מצפון לדרום, מוצבים שני תמרורי ב- 37 משני צידי הכביש וקו עצירה. הנאשם לא עצר לפני קו העצירה ונכנס למסלול המוביל מצפון לדרום בנסיעה רצופה.

השוטר עמד בתחנת האוטובוסים הנמצאת במרחק של 40 מטרים מהצומת. הורה לנאשם לעצור ורשם את ת/1.

במקום המיועד דברי הנהג בת/1 לא רשם השוטר דבר.

במסגרת החקירה הנגדית נשאל אם כאשר הורה לנאשם לעצור עמדו במקום כלי רכב נוספים. מסר כי לא זכור לו.

נשאל אם היה לבדו או אם היה איתו שוטר נוסף. השיב כי לא זכור לו, ואחר כך המשיך ופירט כי יכול להיות שהיה איתו שוטר נוסף, אך אם לא רשם שמו בדוח יתכן כי לא ראה את העבירה ולכן "לא רלוונטי לרשום אותו" (לשון השוטר). לו היה השוטר הנוסף בלשון השוטר "השותף שלי" לוקח חלק באכיפה היה רושם על כך מזכר שהיה מצורף לדוח התנועה.

נשאל שוב האם היה איתו שוטר נוסף, כי על פי הנוהל של המשטרה שוטר בודד אינו רשאי לפעול בלילה, וחייב להיות שוטר נוסף או מתנדב. גם הפעם השיב "מה זה רלוונטי", וכבר השיב על כך בשאלה הקודמת.

כשנשאל בפעם השלישית אם היה איתו שוטר נוסף השיב כי אינו יכול להשיב בוודאות מכיוון שחלף זמן רב מאז.

נשאל מדוע לא רשם דבר במקום המיועד לרשום דברי הנהג בדוח, והשיב: "כי הוא לא אמר כלום".

הוצגה לו תמונה (נ/1) ונשאל אם זה המקום בו הנאשם לא עצר, והשיב: "אני לא יודע מתי התמונה הזו צולמה".

הנאשם העיד כי עצר בקו העצירה. במקום היו שני שוטרים: אחד עצר אותו והשני רשם את דוח התנועה. השוטר שרשם לו את דוח התנועה לא היה השוטר שעצר אותו.

במסגרת החקירה הנגדית מסר כי חבר נסע איתו ברכב.

הסביר כי היה בדרכו לביתו, בעכו, אך בגלל השבת מוצב מחסום בהמשך המסלול צפונה בשד' וורבורג ולכן היה צריך לחזור על עקבותיו.

3. דיון

עדותו של השוטר הייתה מתחמקת. כשנשאל שאלה עניינית והיא מדוע לא רשם את דברי הנהג במקום המיועד לכך בת/1 השיב "כי הוא לא אמר דבר". מאידך, כשנשאל שאלות אחרות, ענייניות, למשל אם היה לבדו או אם היה איתו שוטר נוסף, השיב בתחילה כי הדבר לא זכור לו, אך גם אם היה, הוא מסיק כי לא רשם את שמו, כי יתכן והשוטר הנוסף לא ראה את העבירה ולכן זה "לא רלוונטי" לרשום שמו.