מדינת ישראל נ' אריאלי

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 07.12.10 בשעה 07.53 או בסמוך, ברחוב אבא אבן פינת משכית הרצליה, נהג הנאשם ברכב תוך שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית. בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה השוטרת בן נעים סיגלית. עדותה נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר היא רשמה ביום המקרה – ת/1. על פי רישומה של השוטרת, ביום האירוע, השוטרת נהגה בניידת משמאלה נהג הנאשם כאשר הוא אוחז ביד ימין צמוד לאוזן ימין טלפון נייד. השוטרת כרזה לנאשם. הנאשם הוריד במהירות את הפלאפון מידו והכניסו לתיק.

תגובת הנאשם לאוזני השוטרת במעמד רישום הדו"ח היתה:

1. החזקתי אותו? ומה עשיתי איתו?

2. את תמיד פה ואני יודע שאת מתוסכלת.

3. למה את מוציאה את התסכולים שלך עלי?

4. כמה הדו"ח? תתביישי לך.

5. אני בעל המאפיה – זה בושה פשוט בושה.

6 תסתכלי לי בעניים – תסתכלי.

7. אני מכחיש שדיברתי בפלאפון ואנ מבקש למחוק את כל מה שרשמת.

השוטרת רשמה כי הנאשם ביקש שהשוטרת תקראי לו מה שרשמה וכך עשתה.

השוטרת רשמה מזכר נילווה כי בעת מסירת ההעתק הדו"ח "כאשר גמרתי לרשום את הדו"ח – את כן מסתכלת לי בעיניים? את יודעת מה את בהמה פשוט בהמה" מסביבם התקבצו עוברי דרך שהסתכלו ונראו לשוטרת המומים. הנאשם הוסיף "כמעט כל אלה קיבלו ממך דוחות את מבינה שאת רעה בגלל זה שונאים אתכם"

בחקירה נגדית שאל את השוטרת לגבי ההיכרות בניהם. לפיה בעבר תדרכה השוטרת את הנאשם בעניין התפרצות שהייתה במקום וכיצד על העסקים במקום לנוהג. השוטרת לא זכרה אירוע זה. הנאשם הטיח בשוטרת כי היא התנהגה כלפיו ביוהרה, השוטרת הכחישה זאת. הנאשם שאל את השוטרת כיצד ראתה את העבירה עם הייתה בזמן נהיגה. על כך השיבה "העבירה נצפתה ברח' אבא אבן משכית, הוא החזיק צמוד לאוזן ימין את הפלאפון. הייתי מימינו, קשר רצוף, קשר עין, בכריזה ובסירנה. העבירה נצפתה שם ואז הוא הוריד את זה מיד." "אני נהגתי וראיתי אותך שם את הפלאפון בתוך התיק."

בבית המשפט טען הנאשם כי באותו יום היה סגרירי. הנאשם יצא מביתו בתל אביב ונסע למקום עבודתו ברחוב המשכית בהרצלייה. הנאשם ראה את השוטרת נוסעת לצידו, לדברי הנאשם הוא מכיר את השוטרת מעל שנה. השוטרת אוכפת ברחוב משכית ורושמת דוחות לאנשי השכונה על חציית כביש של הולכי הרגל. לדבריו לעיתים הוא שומע עימותים לא נעימים בין השוטרת לאזרחים, היא ידועה כשוטרת קשוחה ולא נעימה. השוטרת עמדה לצידו ברמזור שנכנסים לאבא אבן. היה אור ירוק ושניהם נוסעו, היא נסעה קצת מאחוריו ואז הם היו לפני פניה ימינה. או אז צפצפה השוטרת לנאשם ואמרה לו לעצור בצד. הנאשם עצר בצד והיה מאוד נחמד אליה, שאל אותה מה קרה? לדבריו הם מכירים מהרחוב, כמה ימים לפני כן השוטרת הדריכה את הנאשם לגבי פורץ שהיה ברחוב. השוטרת אמרה לנאשם שדיבר בטלפון. הנאשם השיב, שלא שוחח. באותו הרגע השוטרת נאטמה והתייחסה אל הנאשם "כאילו אני אוויר". הנאשם אמר לשוטרת כי לא דיבר בטלפון, ולא נגע בטלפון, והוא בתוך התיק. הנאשם הלך לרכב להביא את המכשיר על מנת להראות לשוטרת שלא הייתה שיחה. השוטרת לא הסכימה וענתה לו בצורה מאוד לא יפה ומנוכרת.

הנאשם הגיש פלט שיחות יוצאות ונכנסות.