מדינת ישראל נ' ארבילי(אסיר)

החלטה

1.בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

2.העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום הן נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא תעודת ביטוח בת תוקף.

3.על פי כתב האישום ביום 12.11.2013 בשעה 15:15 ו/או בסמוך לכך, נהג המשיב ברכב מסוג פולקסווגן בכביש 8944 בכניסה למושב אלקוש ונעצר על ידי שוטרים.

אותה עת נהג המשיב ברכב הנ"ל כאשר הודע לו כי הוא פסול מנהיגה בתיק מספק 5913-05-13 בבית המשפט לתעבורה בעכו מיום 06.10.2013 למשך 10 חודשים בנוכחותו.

אותה עת נהג המשיב ברכבו כאשר אין תעודת ביטוח בת תוקף על השימוש ברכב.

4.בבקשה למעצר עד תום ההליכים פירטה המבקשת את הנימוקים המצדיקים את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

המבקשת ציינה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב וביניהן: דוחות אנשי המשטרה, הודעת המשיב, העתק מפסק הדין שבו נפסל המשיב מלנהוג ודיסק צילום.

המבקשת ציינה כי המשיב ביום 12.11.2013 נעצר כאשר נהג בהיותו פסול מנהגיה על ידי בית המשפט לתעבורה בעכו בתיק 5913-05-13 שבמסגרתו נפסל רישיונו למשך 10 חודשים בנוכחותו והושת עליו עונש מאסר למשך 45 יום שירוצה בעבודות שירות ומאסר מותנה 4 חודשים למשך שנתיים.

המבקשת ציינה כי המשיב רמס את החוק ברגל גסה כאשר חזר ועלה על ההגה בעודו מרצה עבודות שירות אותם החל לבצע רק ביום 27.10.2013.

המבקשת ציינה כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב הינה גבוהה, לחובת המשיב 38 הרשעות קודמות בתעבורה , המשיב התעלם מגזר הדין ונהג בהיותו פסול מנהיגה.

המבקשת ציינה כי התנהגותו של המשיב מורה על זלזול מופגן ברשויות החוק ובבית המשפט.

המבקשת ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

5.הסניגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה אלא חלק על קיומה של עילת מעצר.

הסניגור ציין כי בבית המשפט העליון כבר נפסק כי שיש לנהוג במשנה זהירות במקרים של עבירות תעבורה ורק כאשר מדובר בעבריינים רצידיוויסטים משתמשים בתי המשפט בסנקציה החמורה ולעצור עד תום הליכים.

הסניגור ציין כי יש לאיין את מסוכנותו של המשיב כלפי ציבור המשתמשים בדרך בהרחקתו מן הכביש במעצר בית מלא.

הסניגור ציין כי במקרה דנן נהג המשיב ברכב בשל נסיבות מיוחדות כאשר לא היה מי לדאוג לבתו הקטנה, כאשר אביו היה חולה ואשתו הייתה בעבודה.

6.סמכותו של ביהמ"ש לצוות על מעצרו של משיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מעוגנת בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים, התשנ"ו - 1996). בהתאם לסעיף הנ"ל יש צורך בקיומם של שלושה תנאים מצטברים:

א.קיום ראיות לכאורה להוכחות אשמת המשיב.

ב.קיום עילה למעצר.