מדינת ישראל נ' אפשטיין

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, על כך שגידל בדירה בתל אביב 4 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 289.85 ג' נטו.

כמו כן, הורשע בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, על כך שבתאריך 26.8.10 החזיק בדירה אותה שכר סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 31.1 ג' נטו על כך שהחזיק בדירה אחרת ברמת גן סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 1.31 ג' נטו והורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.

כן הורשע בעבירה של החזקת כלים להכנת סם מסוכן, על החזקת הכלים והעזרים שהחזיק כדי למנף את תהליך גידול הסמים.

בין הצדדים התגבש הסכם טיעון, לפיו הוסכם שהנאשם יופנה לקבלת תסקיר מבחן, כשהמאשימה הצהירה כי במידה שיתקבל תצהיר חיובי באופן שמלמד על נקיון מסמים, לקיחת אחריות וחריגות הארוע בחייו, תגביל את עתירתה ל-6 חודשי מאסר שאפשר לרצותו בעבודות שירות ולרכיבי ענישה נוספים.

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר כשאין מחלוקת בין הצדדים שבתסקיר חיובי עסקינן. הנאשם יליד 76, נעדר הרשעות קודמות שביצע את העבירות בתקופה משברית בחייו. אומנם שירות המבחן הציע לנאשם להשתלב בטיפול בתחום הסמים והנאשם שלל נזקקות לכך בטענה שהפסיק את השימוש בסמים, מצא שירות המבחן כי אף שבעיתוי זה אין המלצה טיפולית לאחר שגם בדיקות שתן שמסר נמצאו נקיות מסמים, המליץ לסיים את ההליך על דרך של צו של"צ בהיקף של 250 שעות.

תסקיר נוסף הוגש על ידי שירות המבחן לקראת הדיון שהתקיים השבוע, לאחר שהנאשם עבר בתאריך 4.5.14 התקף באוטם שריר הלב. לאור זאת חזר בו שירות המבחן מהמלצתו לצו של"צ והמליץ על ענישה הצופה פני עתיד כמאסר על תנאי וקנס כספי, בהתחשב בשיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן, מצבו הרפואי המורכב והתרשמותו כי הפיק את הלקח מכשלונו והורתע.

חרף המלצת שירות המבחן ונסיבותיו של הנאשם כפי שאלה עלו מהתסקיר וממסמכים רפואיים שהוגשו, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רשיון הנהיגה. המאשימה הצביעה על חומרת העבירה וכמות הסם, הערכים המוגנים שנפגעו בהם הצורך להילחם בנגע הסמים, וביקשה לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות עד 18 חודשי מאסר בפועל. בתוך מתחם זה עתרה, כאמור, להטיל מאסר ברף התחתון של מתחם הענישה ההולם.

ב"כ הנאשם בטיעונים סדורים, תוך הצגת מסמכים התומכים בטיעוניו, ביקש להימנע מהטלת מאסר בפועל ולאמץ את המלצת שירות המבחן. לטענתו מדובר בתסקיר חיובי חריג בו פורטו נסיבות חייו הטרגיות של הנאשם, שכאמור הובילוהו לביצוע העבירות. לדבריו, הוא גידל את הסם לשימושו העצמי כדי לא להיפגש עם חברה עבריינית.

הנאשם נרתם לטיפול פסיכיאטרי ועל אף גילו הצעיר הוא חולה לב.

על פי האמור בתסקיר המבחן, נוכח מצבו הבריאותי, לא יוכל הנאשם לבצע עבודות שירות, שכן הוא היה בשיקום לב עד לפני ימים ספורים, ועל פי האמור בתסקיר המבחן, אף אינו יכול לבצע עבודות של"צ.

מקובלת עליי עמדת המאשימה כי עבירות אלה בהן הורשע הנאשם מצדיקות הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה, תוך העדפת האינטרס הציבורי, על פני האינטרס האישי.

מקובל עליי גם כי הערכים עליהם הצביעה המאשימה נפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם ומוסכם עליי גם שמתחם הענישה בנסיבות המקרה ולאור מדיניות הענישה נע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

עם זאת, דומני כי מקרה זה נכנס בגדר החריג שנקבע בסעיף 40ד לחוק העונשין, שעניינו אפשרות לקבוע את העונש לסטיה לקולא ממתחם הענישה, מקום שהנאשם השתקם או קיים סיכוי ממשי לשיקומו.

מתסקיר המבחן עולה כי בתקופה של 4 שנים שחלפה מאז ביצוע העבירות ועד היום ערך הנאשם שינוי משמעותי בחייו. הוא נמצא בטיפול פסיכיאטרי מתמיד, ולמעשה הוא שיקם ומשקם את חייו.

בנסיבות אלה, בהתחשב בחלוף הזמן, במצבו הבריאותי של הנאשם ובהליך השיקומי שער, אף ללא סיוע שירות המבחן, ראיתי לנכון לסטות לקולא ממתחם הענישה.

עם זאת, לא התרשמתי כי מצבו של הנאשם אינו מאפשר ביצוע עבודות של"צ.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע, למעט העבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, במשך 3 שנים מהיום.

2.מאסר על תנאי למשך 3 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, במשך 3 שנים מהיום.