מדינת ישראל נ' אפרסמון

החלטה

נגד המשיב הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים בצידה כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה, תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור, התנגדות למעצר חוקי והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ביום 28.07.10 ניתנה החלטתו של כב' השופט גדול בעניינו של המשיב – והוא שוחרר בתנאים עד לדיון בבקשה שנקבע ביום 10.08.10.

בערר שהוגש על ההחלטה ונדון על ידי כב' השופט פינקלשטיין ביום 01.08.10 נקבעו תנאי שחרורו של המשיב עד קיום הדיון שהוקדם ליום 08.08.10, כדלקמן: מעצר בית ישובי בישוב יצהר, בפיקוח המפקחים שנקבעו וכן ערבויות כספיות.

הלכה למעשה, התקיים הדיון בפניי ביום 10.08.10 – לאחר בקשת דחייה של ב"כ המשיב.

בדיון שבפניי טען ב"כ המשיב בהרחבה לעניין חוקיות הפינוי של המבנה המפורט בכתב האישום, תוך שהוא תומך את עדותיו לעניין זה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק התכנון והבנייה, מפנה לבג"צ 1661/05 מועצה אזורית חוף עזה נ. כנסת ישראל, ב"ש 5426/08 מדינת ישראל נ. פדרמן – בציינו בעיקר כי טרם ביצוע צו הריסה צריכה להינתן הודעה מראש של לפחות 24 שעות בטרם הריסת המבנה, וכי יש להחיל את חוק התכנון והבנייה גם על המבנה נשוא כתב האישום בתחומי האזור – והדבר לא נעשה.

ב"כ המשיב ביקש לגזור מקביעת בית המשפט כי צו ההריסה לא היה חוקי לעניין אפשרות ההתנגדות של המשיב לפעילות השוטרים, באופן הפוטר אותו מאחריות למעשים המיוחסים לו כתוצאה מהתנגדות זו כמפורט בכתב האישום.

כן ציין את העובדה כי למעשה נוכח אפליה שבין המשיב ואחרים שלגביהם קיימות ראיות לכאורה (אלחנן לרר, אבנר אבן צור, שלום ידידה) - אין מקום להיעתר לבקשה, ועוד ציין טענות הנוגעות להעדר ראיות הנוגעות לנשיכת השוטר כמפורט בכתב האישום.

מאידך, ציין ב"כ המבקשת בהרחבה את מארג הראיות לכאורה בבסיס הבקשה – ובדיון שהתקיים היום נוכח עתירת ב"כ המבקשת להצגת מסמכים רלוונטים הנוגעים לנסיבות פינוי המבנה כמפורט בכתב האישום – הוסיף מסמכים אלה הנוגעים לדרך ההחלטה על ביצוע צו ההריסה שהיה לטעמו לא חוקי.

לאחר שנדרשתי למכלול טיעוני הצדדים ועיינתי בתיק החקירה שאף הוצג לעיוני עוד בישיבת יום 10.08.10 – אני סבורה כי קיימת תשתית ראייתית מספקת בבסיס הבקשה.

ב"כ המבקשת הפנה בטיעוניו להליך קבלת ההחלטות בנוגע לביצוע צו ההריסה – ולכאורה לא נפל פגם בחוקיות ההליך.

בשלב זה, אין בפניי אלא מסמכים שהוגשו - ואני סבורה כי טענה זו תשוב ותידון בפני המותב בפניו יישמעו הראיות והוא יידרש להחלטה סופית בעניין הזה.

כן הפנה ב"כ המבקשת לדוחות השוטרים ויסאם רוחאנה, ירון עזאני ומיכאל סוחוטין – באופן התומך במיוחס למשיב בכתב האישום.

אכן אני סבורה כי בדוחות אלה יש ממש בכל הנוגע למיוחס למשיב.

בשלב זה אין פגם גנטי או אחר בדוחות השוטרים, וכל טענה הנוגעת למהימנות המתואר בדוחות אלה תידון בפני המותב בתיק העיקרי.

הטענה המרכזית שיש להידרש אליה הינה טענת האפליה שפירט ב"כ המשיב בטיעוניו, ואכן אני סבורה כי על פניו לא ניתנו הסברים מספקים הנוגעים לאי העמדתם לדין של האחרים המפורטים בטיעוני ב"כ המשיב – לא כל שכן הגשת בקשה למעצרם עד תום ההליכים.

גם לטענת אפליה זו יהא משקל מתאים בעת שמיעת הראיות בתיק העיקרי.

לאחר שנדרשתי למכלול הטיעונים ובהמשך למסקנותיי כנ"ל – אני סבורה כי איזון הטיעונים מצדיק את הותרת תנאי השחרור שנקבעו למשיב על ידי כב' השופט פינקלשטיין בהחלטתו מיום 01.08.10 על כנם, עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב.

אינני סבורה כי יש להורות על מעצר בית מחוץ לתחומי איו"ש, ועם זאת יש להצר את צעדיו של המשיב ככל שהדבר נוגע לאיון מסוכנותו כלפי סובביו, ולרבות הקטנת החיכוך עם רשויות הביטחון.

לפיכך, אני מותירה את תנאי השחרור הקיימים כנגד המשיב על כנם, לרבות: מעצר בית יישובי בישוב יצהר בלבד, ונאסר עליו לצאת את תחומי הישוב.