מדינת ישראל נ' אפריאט(עציר)

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בצידה כתב אישום המייחס לו שני אישומים ובהם עבירות של גניבה (פעמיים), תקיפה חבלנית (פעמיים), החזקת נכס חשוד כגנוב, איומים – כמפורט בו.

2.לא הייתה מחלוקת בין הצדדים באשר לקיומן של ראיות לכאורה הנוגעות לעבירות הרכוש.

באשר לעבירות האלימות טוען ב"כ המשיב כי אין בעברו של זה רישומים בדבר ביצוע עבירות רכוש, ובכל מקרה גם אם נקט באלימות באירוע, היה זה להגנתו העצמית, וכל המפורט בהודעות הקב"טים המתלוננים אינו מגיע כדי עוצמת ראיות ואלימות המצדיקה הארכת מעצרו של המשיב כנ"ל.

ב"כ המבקשת הפנתה להודעות הקב"טים, ואני סבורה כי בשלב זה יש די בהם כדי להוות תשתית ראייתית לכאורית מספקת בדבר ביצוע עבירות האלימות על ידי המשיב.

כל טענה הנוגעת לטענות הגנה, אם יש בידי המשיב – או באשר למחדלי חקירה הנוגעים לאי חקירתם של עדי ראיה רבים שהיו במקום – ראוי שתבחן בשלב שמיעת הראיות בפני המותב הרלבנטי.

בשלב זה אין כרסום או פגם גנטי בראיות התביעה שיש בהם כדי להחליש ראיות לכאורה שהוצגו בפני, כנ"ל.

3.לעניין עילת המעצר – לא כפר ב"כ המשיב בקיומה של זו, ככל שהדבר נוגע לעבירות הרכוש, ובאשר לעבירות האלימות גזר מטענותיו כנ"ל גם לעוצמת עילת המסוכנות הקיימת כנגד המשיב, בצירוף העובדה כי אין בעברו עבר פלילי בעבירות אלה – ובאופן המצדיק את שחרורו לחלופת מעצר בעכו.

ב"כ המבקשת מתנגדת לשחרורו של המשיב, בציינה כי מסוכנותו שרירה וקיימת, במיוחד נוכח העובדה כי לחובתו עבר פלילי מכביד, מאסרים שריצה בפועל, מע"ת חב הפעלה שלא הרתיעו, וגם נוכח מידת האלימות הקשה שהפעיל כנגד הקב"טים – הנתמכת בתעודות רפואיות.

4.אני סבורה כדעת ב"כ המבקשת כי קמה עילת מסוכנות כנגד המשיב, בהיותו שור מועד בכל הנוגע לבצוע עבירות רכוש, ובהצטרפן של עבירות אלימות בנסיבות המפורטות בכתב האישום נשוא הבקשה למעצרו – יש להעצים את מסוכנותו זו.

המשיב הינו בעל עבר פלילי מכביד, שגם מאסר על תנאי לא הרתיעו מלשוב ולבצע עבירות רכוש, וגם אם לא נקט באלימות בעבר – רבה מסוכנותו שבעתיים נוכח העובדה כי בחר לנקוט בה בעבירות הנוכחיות שעבר לכאורה, בבחינת הסלמה בדרך פעילותו העבריינית.

5.גם נוכח קיומה של עילת מעצר, שבעברו הפלילי הרחוק אמנם, גם הרשעה בגין בריחה ממשמורת חוקית (תיק פלילי 2398/83 שלום נהריה) – הרי מצוות המחוקק הינה לבחון אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

בשלב זה אני סבורה כי בלא קבלת אינדיקציה ברורה של גורם מקצועי מתאים – שיבחן גם את החלופה המוצעת ואת אפשרות שחרורו של המשיב – לא ניתן לעשות כן.

6.לפיכך, אני מורה על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב שיתקבל עד ליום 14.12.10 שעה 9.00.

7.פרוטוקול הדיון ישלח לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר המעצר.

8.המשיב ישאר במעצר עד להחלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.

ניתנה והודעה היום ז' כסלו תשע"א, 14/11/2010 במעמד הנוכחים.

נאוה בכור, שופטת

הוקלד על ידי: אביגיל כהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: