מדינת ישראל נ' אפראימוב(עציר)

החלטה

1.בתאריך 1.1.12 הוריתי על מעצר המבקש עד תום ההליכים המשפטיים.

בתאריך 1.3.12 ניתנה החלטה במסגרת בקשה לעיון חוזר, על פיה, נדחתה הבקשה לעיון חוזר ולהחלת חלופת מעצר מהנימוקים המפורטים בבקשה.

2.בתאריך 5.3.12 הוגשה בקשה ליציאת המבקש לחתונה וזאת בתנאים שמפורטים בבקשה. יודגש שאין מדובר בבקשה נוספת לעיון חוזר ובצדק, שכן 5 ימים בלבד לפני הגשת בקשה זו נדחתה הבקשה לעיון חוזר.

3.השב"ס והמשיבה הגישו תגובה לבקשה לאפשר למבקש לצאת לחתונת בנו ובה הם מתנגדים לבקשה.

4.בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 20.3.12 טען ב"כ המבקש באריכות, כאשר למעשה, חלק ניכר מטענותיו הינן בגדר טיעון לעניין עיון חוזר שכמובן אין להם מקום.

5.לגבי עתירת המבקש לצאת לחופשה מיוחדת קיים המסלול המנהלי על פיו יפנה לרשויות שב"ס ויבקש היתר לכך ועל בקשה מסוג זה חלים נוהלי שב"ס והגורם המוסמך בשב"ס יחליט בבקשה ע"פ הכללים.

קיים מסלול נוסף של פנייה לבימ"ש לשחרור בערובה במסגרת חוק המעצרים תוך פירוט תכלית היציאה והתנאים המוצעים.

6.נפסק בבש"פ 1381/10 בבימ"ש העליון שהגורם הטבעי האמור לבחון בקשת עצור לצאת לחופשה מיוחדת להשתתפות באירוע הוא רשויות הכלא כאשר נוהלי השב"ס מגדירים את העילות המדויקות ליציאת עצור לחופשה קצרה לרגל אירועים משפחתיים.

נושא יציאה לחופשות רגילות ומיוחדות של אסירים ועצורים מסור לשיקול דעת השב"ס אשר ידאג לכך שאמות המידה לעניין סיכונים אפשריים תיבחנה בצורה שיוויונית ובלתי מפלה בין ציבור האסירים והעצורים.

גם אם אכן יש סמכות לבימ"ש לשחרר עצור בערובה לצורך אירוע מיוחד, הרי יש ליתן משקל ראוי לנוהלי השב"ס ולמדיניות מערכת בתי הסוהר וזאת בשל חשיבות הכללים שהתגבשו בשב"ס. במקרה שבפניי המשיב לא פנה כלל לרשויות השב"ס אלא הגיש בקשה לבימ"ש ועל בימ"ש לשקול היטב את עמדת השב"ס.

7.לאחר שעיינתי בעמדת השב"ס, סבור אני שיש לאמצה הן בשל כך שהמדובר באירוע באולם שמחות והן בשל שאר נימוקי השב"ס אשר מפורטים בעמדתם שהוגשה לבימ"ש.

עם כל הצער שבדבר, סבור אני שדין הבקשה להידחות.

העתק החלטה זו יישלח עוד היום בפקס לצדדים ולשב"ס.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ב, 21 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: