מדינת ישראל נ' אעמר ואח'

החלטה

1.בקשה שהוגשה מטעם משרד הרישום ב"ימ"ר קישון", להבהיר את גזר הדין, שניתן בעניינו של הנאשם מס' 2 (הוא המשיב מס' 3) בתאריך 17.9.2013. נטען, כי בגזר הדין נקבע שיש לנכות מעונש המאסר שהוטל על הנאשם 98 ימים, בה בשעה שלפי רישומי שירות בתי הסוהר, היה מקום לנכות מתקופת המאסר 67 ימים בלבד (ונראה שהכוונה הייתה ל- 87 ימים).

עובד משרד הרישום, שהגיש את הבקשה, עותר לכך "שבית המשפט ינחה אותי בהקדם האפשרי על מנת שאוכל לתקן את תקופת המאסר במהרה".

2.ברור לי, ונעלה מעבר לכל ספק, שפניית משרד הרישום נועדה להעמיד דברים על דיוקם, ומתוך כוונה ורצון כנה להסיר שגגה שאפשר ונפלה בגזר הדין.

3.ואולם, חרף הכוונה הטובה, אין מקום לפניות ישירות מצד שירות בתי הסוהר לבית המשפט. הדבר הובהר ברע"ב 4017/08 נעים אליהו נ' מדינת ישראל (פורסם במאגר "נבו" – 9.9.2008), שם נקבע:

"בראש ובראשונה לא היה מקום לפניה ישירה של אנשי שירות בתי הסוהר אל השופטת בן עמי לשם ביאור תקופת המאסר שנקבעה בגזר הדין. פסק הדין מדבר בעד עצמו. בנסיבות בהן קיימת אי בהירות באשר לפירושו הנכון של פסק דין, על אנשי שירות בתי הסוהר להכריע בשאלה בין על פי הייעוץ המשפטי של שירות בתי הסוהר, ובין על פי פרשנות היועץ המשפטי לממשלה."

4.למעלה מהאמור לעיל, וכדי שלא אחשב כמי שמתחמק ממתן החלטה, אבהיר, כי פסק הדין ניתן, כאמור, בתאריך 17.9.2013. סמכות בית המשפט לתקן פסק דין קבועה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984. סמכות זו קיימת לבית המשפט למקרים שהוגדרו באותו סעיף בלבד, ואף זאת למשך 21 ימים מיום שניתן פסק הדין (אלא אם כן התיקון נעשה בהסכמת בעלי הדין, ואז ניתן לבצעו גם לאחר חלוף התקופה האמורה).

על כן, ככל שהדברים אמורים במקרה שלפני, גם אם אניח שנפלה טעות בגזר הדין, אין לבית המשפט סמכות לתקן את פסק הדין.

5.אשר על כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ד, 30 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: