מדינת ישראל נ' אעביד(עציר) ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשע על פי הודאתם בעבירה לפי סעיף 3 לפקודה למניעת טרור, בכך שבמועד שאינו ידוע למאשימה הצטרפו הנאשמים לחזית הדמוקרטית ובשנה עובר להגשת כתב האישום, קרי שנת 2012, השתתפו הנאשמים בביקורי אסירים שהשתחררו מריצוי מאסר בבית הסוהר בישראל. כמו כן הנאשם 1 הציע לאחר להצטרף לחזית הדמוקרטית. הנאשם 1 לקח את פרטי האחר והעבירם לאחראי על החזית הדמוקרטית בעסוויה. הנאשם 1 אמר לאחר כי עליו לצאת לתהלוכות של החזית הדמוקרטית, ואף קרא לו להשתתף בתהלוכה של החזית הדמוקרטית לזכרו של פאדי עיסווי. הנאשמים והאחר השתתפו בתהלוכה זו וכן בתהלוכת הזדהות עם סאמר עיסווי, פעיל אחר בחזית הדמוקרטית. נאשם 2 היה רעול פנים בעת התהלוכה. מספר ימים לאחר מכן שב הנאשם 2 והשתתף בתהלוכת הזדהות עם סאמר עיסווי.

ב"כ המאשימה ביקשה כי בית המשפט יקבע כי מתחם העונש ההולם הוא בין 12 ל-24 חודשי מאסר, שכן לדבריה גם כאשר מדובר בפעילות "אזרחית" ולא בפעילות טרור מובהקת עדיין יש פגיעה משמעותית, שכן פעילות כזו יוצרת את התשתית הארגונית ויוצרת מסד של כח אדם המוכן להתייצב ברגע הקריאה, והאבחנה בין פעילות אזרחית ולצבאית היא דקה מאד.

באשר לנסיבות ביצוע העבירה טענה ב"כ המאשימה כי עולה מהתסקיר כי שני הנאשמים פעלו מסיבות אידיאולוגיות עובדה שמהווה לדבריה נסיבה לחומרה.

עוד ציינה ב"כ המאשימה כי לשני הנאשמים עבר פלילי וכעולה מהתסקירים הם אינם לוקחים אחריות למעשיהם.

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשמים עונש ברף הנמוך בינוני של המתחם וזאת נוכח עברו הפלילי של נאשם 2 מחד ומאידך חלקו המשמעותי יותר של נאשם 1 אשר גייס חבר נוסף לאירגון.

ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בימי מעצרם של הנאשמים וזאת בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת וכי יאמץ את המתחמים אותם קבע בית המשפט 10408-06-12, ואף יקבע מתחם נמוך יותר, שכן בת.פ. 10408-06-12 כתב האישום דובר על שתי עבירות של חברות ושתי עבירות תמיכה, הנאשם היה חבר בוועד וכן הורשע בעבירה של סחיטה בכח ואילו בעניינו מדובר בחברות ברף הנמוך ביותר. ב"כ הנאשם הדגיש כי אין מדובר בתהלוכות אלימות ולא מיוחסת לנאשמים אלימות כלשהי והאסירים אותם ביקרו הם קרובי משפחתם.

עוד הדגיש ב"כ הנאשמים את האופי האזרחי של פעילות החזית העממית, וזאת להבדיל מארגון החמאס והגיהאד האסלמי.

ב"כ הנאשמים ביקש להקל עם הנאשמים אשר לקחו אחריות למעשיהם וחסכו זמן שיפוטי משמעותי. ב"כ הנאשמים ציין כי הודאתם של הנאשמים כנה למרות האמור בתסקיר, ולאחר ששוחח עימם הם חוזרים על הודאתם.

ב"כ הנאשמים טען כי לקיחת האחריות החלקית נובעת מכך שכאשר שירות המבחן שוחח עם הנאשמים על כך שהם חברים בארגון החזית הדמוקרטית הם חשו כי הדבר אינו נכון, מאחר שהם אינם משתייכים באופן מובהק לארגון.

באשר לעבר הפלילי של הנאשמים טען ב"כ הנאשמים כי לנאשם 1 רישום קודם בעבירה אחת משנת 2008, בעבירה שאין לה רלוונטיות לתיק זה. באשר לנאשם 2, טען ב"כ הנאשמים כי מדובר בעבירות ישנות בהיותו קטין ואין מדובר בעבירות שבוצעו במסגרת החזית או הקשורה לחברות בחזית.

ב"כ הנאשמים ביקש להתחשב בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, אשר ניהלו אורח חיים נורמטיבי טרם מעצרם וציין כי אביו של נאשם 1 נפגע בזמן מעצרו.

הנאשמים לא מסרו דבר בעת הטיעונים לעונש.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם 1 בן עשרים, רווק אשר עזב את לימודיו בגיל 16 והחל לעבוד כדי לסייע לפרנסת משפחתו, בשל מצוקה כלכלית. עד למעצרו עבד במשך שלוש שנים כסדרן פירות וירקות במרכול. עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם מסר לקצינת המבחן שאביו נפצע בעבודתו באורח קשה במהלך מעצרו. קצינת המבחן התרשמה כי לנאשם שאיפות לנהל אורח חיים נורמטיבי.

אשר למעורבותו של הנאשם 1 בביצוע העבירה, התרשמה קצינת המבחן כי הנאשם לא לוקח אחריות למעשים, מסר הסבר תמים לעניין, אולם היא התרשמה כי בבסיס העבירה עמדה אידיאולוגיה פוליטית, ולא המליצה על הליך טיפול מאחר שלא התרשמה כי הנאשם פנוי ריגשית לכך וכן לא הביע נכונות לכך. שירות המבחן המליץ כי יוטל על הנאשם עונש מוחשי המעמיד גבולות.

מהתסקיר בעניינו של נאשם 2 עולה כי הנאשם בן 25, רוווק בעל השכלה של 11 שנות לימוד. לדברי הנאשם הוא עזב את לימודיו בשל קשיים בלימודים והישגים נמוכים. למד קורס חשמלאי ולפרקים עבד בעבודה זו.

שירות המבחן התרשם כי לנאשם קושי להתמיד במסגרות חייו השונות כפי שעולה מכך שלא סיים את לימודיו ולא התמיד במקום עבודתו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם איפולסיבי ובעל כישורים נמוכים, המונע ממניעים אידיאולוגים ולכן רמת הסיכון להתנהגות פורצת חוק מצדו, עולה.

אשר למעורבתו של נאשם 2 בביצוע העבירה, התרשמה קצינת המבחן כי הנאשם מודה באופן חלקי במעורבות בה ונטל אחריות רק לצעידה בתהלוכות מאחר שסבר כי הדבר חוקי. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של נאשם 2 והמליץ על הטלת עונש מוחשי שיהווה גבול חיצוני וברור לחומרת מעשיו.

מתחם העונש ההולם

מתפ"ח 1004/07 מחוזי באר שבע שסקר בהרחבה שורה ארוכה של פסקי דין בתחום החברות בארגון טרוריסטי, עולה כי בנסיבות חמורות מהמקרה שבפני, בהם דובר בחברות בארגון טרור למטרה צבאית אשר לעיתים אף כללה החזקת נשק נדונו נאשמים לעונשים של בין 8 חודשי מאסר ועד ל-24 חודשי מאסר.