מדינת ישראל נ' אסרף

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 9.9.12, הודעת תשלום קנס בגין סטיה מנתיב נסיעה, שהפריעה לתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 22.5.13, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ משה בירו, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשו תמונות, שסומנו נ/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 9.9.12, בסמוך לשעה 08:20, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב קיבוץ גלויות, מכיוון מערב לכיוון מזרח ובהגיעו לצומת עם רחוב הרצל, נסע בנתיב השני משמאל ונצפה על ידי העד כאשר הוא נוסע ישר בצומת, בניגוד לתמרור המוצב במקום והמתיר את הפניה שמאלה בלבד מנתיב זה ותוך שהוא מפריע לכלי רכב.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" אני בכלל באתי מתחנת דלק בבן צבי".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג בסמוך למקום האמור, אך לא הגיע מרחוב קיבוץ גלויות ממערב, אלא פנה ימינה מרחוב הרצל לצומת שבנדון. לטענת הנאשם, העד היה במרחק רב ולא יכול היה להבחין מהיכן הגיע לצומת.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

הנאשם הואשם בעבירה של סטיה מנתיב נסיעה, שגרמה הפרעה לתנועה, מכאן, שעל המאשימה להוכיח שני יסודות עבירה:

הראשון, הנאשם סטה מנתיב נסיעתו.

השני, בסטיתו זו, גרם הפרעה לתנועה.

דה עקא, בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, לא התייחס העד במילה ליסוד הראשון, דהיינו לסטיה מנתיב נסיעה ובנוגע ליסוד השני, התרשומת הנה כללית וסתמית, לא צוין באיזה אופן ולאילו מבין כלי הרכב, מבחינת נתיבי נסיעה, היווה הנאשם הפרעה.

הנאשם מאידך, עמד על גרסתו וחזר על הדברים שנרשמו מפיו כבר במועד העבירה.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ג, 23 יוני 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: