מדינת ישראל נ' אסרף

החלטה

השתלשלות האירועים ובקשות הצדדים

לפני בקשת הנאשם להחזרת קטנוע מס' 69-730-14 (להלן: "התפוס" או "הקטנוע") ובקשת המאשימה לחילוט התפוס. בקשת המאשימה ניתנה בתגובה לבקשת הנאשם להחזרת התפוס.

להלן השתלשלות האירועים בתיק:

בתאריך 18.7.12 נתפס הנאשם מבצע מספר עבירות תעבורה כשהוא נוהג בקטנוע.

בתאריך 19.7.12 הורה כב' השופט בנג'ו במסגרת בקשת המעצר, על שחרורו של הנאשם למעצר בית וכן על תפיסת הקטנוע עד לתום ההליכים בתיק.

בתאריך 22.11.12 נגזר דינו של הנאשם בתיק זה.

בתאריך 16.12.12 עתר הנאשם להחזרת התפוס ובתאריך 23.12.12 עתרה המאשימה לחילוטו של התפוס. בהמשך נתנו התייחסויות נוספות של הצדדים והתיק נקבע לדיון בבקשה.

בתאריך 14.4.13 התקיים הדיון בבקשה.

טענות הצדדים

לטענת הנאשם משתמו ההליכים בתיק וגזר הדין הפך לחלוט, מבלי שהוגשה כל בקשה מצד המאשימה לחילוט התפוס, יש להחזירו לנאשם. עוד טען כי עמדת המאשימה מגיעה כדי "התעמרות" בנאשם.

במסגרת הדיון לא ידעה המאשימה לומר מדוע בקשתה הוגשה לראשונה לאחר סיום כל ההליכים בתיק ורק בתגובה לבקשת הנאשם להחזרת התפוס. כמו כן, המאשימה לא ידעה לומר מכוח איזה סעיף חוק מתבקש, החילוט ולשאלה האם מדובר ברכיב עונשי, הפנתה לתגובתה הכתובה, בה צוין כי מטרת החילוט הינה לצורך מניעת עבירות עתידיות באמצעות הקטנוע.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את הבקשות וטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם הנאשם.

יש ממש בטענת הנאשם לפיה המאשימה לא התכוונה לחלט את הקטנוע עד להגשת בקשתו הוא, ולראייה רק לאחר סיום ההליכים בתיק ועתירת הנאשם עצמו להחזרת התפוס, מצאה המאשימה לנכון לעתור לחילוטו של הקטנוע. בהקשר זה אין בעובדה שכב' השופט בנג'ו הורה על תפיסת הקטנוע כדי ללמד אחרת. תפיסת הקטנוע ניתנה במסגרת החלטת השחרור, ובמטרה למנוע מהנאשם מלחזור ולנהוג עד לסיום ההליכים בתיק, ולא על מנת לאפשר אל חילוטו של הקטנוע במסגרת פסק הדין.

בנוסף, לא ברור כיצד המאשימה עותרת לחילוט הקטנוע מבלי לציין מכוח איזה סעיף חוק היא עושה כן.

גם אם אניח כי ניתן בשלב מאוחר זה לאחר שהסתיימו ההליכים בתיק, לחלט את הקטנוע כרכיב עונשי נוסף וזאת, מכוח סעיף 39 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] השתכ"ט – 1969 הקובע כי בית המשפט רשאי : "...,בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32...אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם", הרי שבמקרה זה, המאשימה ציינה בבקשתה מפורשות כי מטרת החילוט הינה: "על מנת למנוע עבירות עם הקטנוע בעתיד..." (ס' 4 לתגובתה מיום 23.12.12), מטרה אשר אינה תואמת את הוראת סעיף 39 (א) הנ"ל.

לאור כל האמור לעיל אני מקבל את בקשת הנאשם ודוחה עתירת המאשימה, ובהתאם אני מורה על החזרת הקטנוע לנאשם ללא כל דיחוי נוסף.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ג, 14 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: