מדינת ישראל נ' אסמאעיל ואח'

גזר דין

ביום 6/4/10 בשעה 23:30 התפרצו הנאשמים ביחד עם אחר למשרד מפעל תפרון באיזור התעשיה תרודיון, וגנבו רכוש הכולל מחשבים ניידים, מצלמות דיגיטליות, מקרן ועוד.

ביום 28/4/10, הודו הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום.

שירות המבחן המליץ כדלקמן:

באשר לנאשם מס' 1 - להשית עליו צו של"צ בהיקף של 220 שעות וצו מבחן למשך שנה.

באשר לנאשם מס' 2 – להשית עליו צו של"צ בהיקף של 220 שעות וצו מבחן למשך שנה וחצי.

לנוכח חומרתה של העבירה ונסיבות ביצועה אין מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן.

סברתי כי עונש של מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, בצד רכיב של מאסר על תנאי וצו מבחן, עשוי היה לאזן נאותה בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הפרטי של הנאשמים, ובשל כך הוריתי לממונה על עבודות השירות להגיש חוו"ד בעניינם.

מהטעמים המפורטים בחווה"ד של הממונה, נמנע הוא מליתן המלצה חיובית בעניינם, לכן, אין מנוס במקרה דנן מהשתת עונש מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח.

בבואי לגזור את דינם של הנאשמים, שקלתי לחובתם את חומרת העבירה בה הורשעו על רקע היותה עבירת רכוש חמורה ונפוצה, הפוגעת לא רק ברכוש הזולת כי אם גם בביטחונו.

לטובת הנאשמים זקפתי את עברם הנקי ללא רבב ואת התסקירים החיוביים בעניינם, שאף הרחיקו לכת והמליצו במקרה דנן, על הטלת צו של"צ וצו מבחן בלבד על הנאשמים.

סיכומו של דבר, אני דן את נאשם מס' 1 לעונשים כדלקמן:

*מאסר לתקופה של 1 חודש ו-1 יום, בניכוי התקופה בה היה נתון במעצר, מיום 18.4.10 עד יום 28.4.10.

*מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך שנתיים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה בה הורשע ויורשע עליה.

אני דן את נאשם מס' 2 לעונשים הבאים:

*מאסר לתקופה של 1 חודש ו-1 יום, בניכוי תקופת מעצרו, מיום 21.4.10 עד יום 28.4.10.

*מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך שנתיים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה בה הורשע ויורשע עליה.

*הפלאפונים שנתפסו כמוצגים, יוחזרו לבעלים, ובמידה ואין, יחולט לטובת אוצר המדינה. לגבי דיסק החקירה, לגנוז בתיר החקירה.

*הוסבר כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תשע"א, 30/01/2011 במעמד הנוכחים.