מדינת ישראל נ' אסיף

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים וחבלה של ממש, בגין סטייה מנתיב נסיעה, עבירה על תקנה 41 לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה ונהיגה בחוסר זהירות, עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באישומים המיוחסים לו, וביום 11.7.11, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:

עד תביעה מס' 1 - אורן שחר מטעמו הוגשו דו"ח פעולה, שסומן ת/1 וסקיצה של מקום התאונה, שסומנה ת/2.

עד תביעה מס' 2 – צפליק גלעד, הנהג המעורב.

עד תביעה מס' 3 – דגן ידידיה, עד ראיה לתאונה.

כמו כן, הוגשו המסמכים הבאים:

ת/3 - הודעת הנאשם במשטרה

ת/4 – תעודה רפואית למעורב

ע"פ גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותם של עדי התביעה והראיות שהוגשו, הרי שביום 29.8.09, נהג הנאשם ברכב ביהוד, ברחוב רמז, מכיוון מערב לכיוון מזרח ובהגיעו בסמוך לצומת עם רחוב סימן טוב, סטה שמאלה כיוון נסיעתו, חסם דרכו של המעורב, שנהג לשמאלו בקטנוע, פגע בו והפילו. כתוצאה מהתאונה נגרמו למעורב שברים בכף הרגל ומעיכה בברך.

מטעם ההגנה, העידו הנאשם ואשתו והוגשה סקיצה של הצומת, שערך הנאשם וסומנה נ/1.

על פי גרסת הנאשם, כעולה מהודעתו במשטרה, עדותו ועדות אשתו, הוא אכן נסע במקום האמור ובהגיעו לצומת שבנדון, נסע באיטיות בנתיב השמאלי ואותת לפניה שמאלה, כאשר לפתע עקף אותו הרוכב המעורב, אשר לטענת הנאשם, על פי עוצמת הפגיעה נראה כי נהג במהירות גבוהה ביותר ופגע ברכבו, תוך שהוא גורם לקרע בצמיג קדמי שמאלי של הרכב ולנזקים נוספים בחלק הקדמי שמאלי של הרכב.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

הנאשם, בחקירתו הנגדית, הודה כי טרם הפניה שמאלה, סטה מעט ימינה כדי לבצע את הפניה – ראה עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 12-16 ובכך אישר גרסת עדי התביעה לאופן נהיגתו טרם התאונה.

אשתו של הנאשם, מצידה, הכחישה באופן מוחלט את הטענה כי הנאשם סטה ימינה טרם הפניה שמאלה – ראה עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 1-7 ובעניין זה, הרי שעדותה סותרת באופן מובהק את זו של הנאשם, בעלה.

עד תביעה מס' 3, שהיה עד ראיה לתאונה, העיד כי הנאשם נהג באיטיות בהגיעו לצומת, תוך שהוא נצמד לחלקו הימני של נתיב הנסיעה – "הוא ממש נצמד על שפת הרחוב, בכניסה לצומת" – עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 1-2.

מעדותו של עד תביעה מס' 3, עולה כי רכב הנאשם החל לבצע את הפניה שמאלה, במקביל לכך שהרוכב המעורב המשיך בנסיעה וחלף על פני רכבו, אשר כאמור, היה במהירות איטית ביותר בחלקו הימני של נתיב הנסיעה.