מדינת ישראל נ' אסייג(אסיר)

החלטה

הדיון היום הוא דיון המשך בבקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה במובן הטכני והצביע בטעוניו על חולשות בראיות, חולשות שיש בהן לטעמו, כדי להגיע למסקנה שהמשיב אינו מהווה סכנה למתלוננת ומכאן, לשחררו.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, מצאתי כי אכן קיימות ראיות לכאורה אשר יכולות לשמש בסיס להרשעתו של המשיב בעתיד במיוחס לו.

באשר לעילת המעצר –

הרי שמדובר בעילה סטטוטורית המקימה חזקת מסוכנות שעל המשיב הנטל להפריכה.

אלא שהמשיב, לא זו בלבד שלא הצליח להפריך אותה חזקה, הוא אף העצים וחיזק אותה בהתנהגותו חסרת הגבולות והמעצורים בבית המשפט.

התנהגות זו באה לידי בטוי הן כלפי סנגורו והן כלפי בית המשפט עצמו.

זאת ועוד, בהמשך לדיון מיום 10.8.10 התקבל תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

תסקיר המעצר ארוך ומפורט, סוקר את השתלשלות חייו של המשיב, מתייחס לתנאי מעצרו ומערכת יחסיו עם המתלוננת.

בתסקיר מובאת אף עמדת המתלוננת לפיה מערכת היחסים בינה לבין המשיב מאופיינת מראשיתה בהתנהגותו האלימה כלפיה, הן מבחינה מילולית והן מבחינה פיזית.

כמו כן עולה מהתסקיר כי המשיב מתנהג באובססיביות כלפיה המתלוננת.

שירות המבחן בחן את המפקחים המוצעים ומצא כי אינם יכולים לשמש ככאלה בהיותם מגוננים על המשיב ומשליכים את האחריות לבעייתיות ביחסים בינו לבין המתלוננת על המתלוננת בלבד.

שירות המבחן התרשם כי המפקחים לא יוכלו להציב למשיב גבולות ולכן לא יכולים לשמש חלופת מעצר ראויה עבורו.

להערכת שירות המבחן קיימת רמת סכון גבוהה להשנות התנהגות דומה מצידו של המשיב גם בעתיד, יכולתו לשליטה עצמית מצומצמת ולכן הם אינם ממליצים על שחרורו לחלופת מעצר.

כבר נפסק לא אחת כי סטיה מהמלצה שלילית של שירות המבחן תעשה באופן חריג, מקום בו קיימים לכך טעמים כבדי משקל (ראו, למשל בש"פ 4260/10 מ.י. נ' מועאד דעיף, ניתן ביום 6.6.10).

לא מצאתי במקרה דנן אותם טעמים כבדי משקל הנדרשים לסטות מהמלצת שירות המבחן.

הוסף לזאת עברו הפלילי של המשיב ואת העובדה כי ביצע העבירות המיוחסות לו לכאורה, זמן קצר לאחר סיום מאסרו ועת מתנהל ערעור על קולת העונש אותו ריצה.

סוף דבר, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק 10935-08-10.

מזכירות בית המשפט תעביר העתק הפרוטוקול ללשכת מפקד בית סוהר גלבוע.