מדינת ישראל נ' אסטרה(עציר)

בפני

שופטת גיליה רביד

הכרעת דין

כללי:

1.כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, הסגת גבול, החזקת סכין שלא כדין והיזק בזדון, לפי סעיפים 403 סיפא, 447(ב), 186 (א) ו-452 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

2.האירוע שעליו נסוב כתב האישום התרחש בתאריך 13.8.11, סמוך לשעה 06:00, בעת שמדלנה אטנלוב-עקיבא (להלן:"מדלן") ודז'קלינה חיחינשוילי (להלן:"ז'קלין") שהו יחד בדירה שמושכרת על ידן ברחוב ארלינגר 5 בת"א ומשמשת אותן לצורך עיסוק בזנות (להלן: "מכון הליווי").

על פי הנטען בעובדות כתב האישום, הנאשם, תושב זר מאריתריאה, הגיע למכון הליווי, נקש על הדלת וכאשר ז'קלין פתחה מעט את הדלת, דחף הנאשם בחוזקה את הדלת ואת ז'קלין ונכנס פנימה ללא רשות במטרה לבצע עבירה. עם היכנסו, תפס הנאשם בשרשרת שהייתה על צווארה של ז'קלין, תוך שהוא דורש ממנה כסף ואף הוריד בכוח את טבעתה מאצבעה. בהמשך, כאשר מדלן ניסתה להיחלץ לעזרתה של ז'קלין, התנפל הנאשם על מדלן והחל מושך בשערותיה ומכה אותה בפנייה ובאפה בדרשו כסף אף ממנה.

על פי הנטען, לאורך המאבק המתואר עם ז'קלין ומדלן (שייקראו יחד: "המתלוננות"), אחז הנאשם סכין בידו ונופף בה בצורה מאיימת כלפיהן.

עוד נטען, כי בהמשך, מספר דקות לאחר שעלה ביד המתלוננות להוציא את הנאשם ממכון הליווי בסיועו של אדם זר שנחלץ לעזרתן, חזר הנאשם למקום ויחד עם אנשים נוספים החל להלום בחוזקה על דלת המקום תוך שהוא גורם נזק לדלת ולקיר הסמוך.

בשלב זה הוזעקה המשטרה למקום, ובהמשך, במהלך סריקות שערכו השוטרים בליווי המתלוננות, אותר הנאשם בקרבת מקום ונעצר לאחר מרדף שנערך אחריו.

3.לא קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדה שהנאשם אכן הגיע למכון הליווי האמור ברח' ארלינגר 5, התדפק על דלתו ונכנס פנימה. עם זאת, פעורה תהום בין גרסאות המתלוננות מזה והנאשם, מזה, באשר לנסיבות האירוע והשתלשלותו.

בניגוד לגרסת המתלוננות כפי שיפורט בהמשך, טענת הנאשם בקווים כלליים היא, כי הגיע למכון הליווי לצורך קבלת שירותי מין, הוכנס בהסכמה פנימה לאחר ששילם 100 ₪ ואז, בעודו ממתין באחד החדרים, הוא הותקף על ידי גבר לא מוכר לו שנכח במקום. גבר זה בסיוע המתלוננות דרש ממנו בכוח ובאלימות לצאת החוצה ואף החזיר לו את הכסף ששילם. לטענת הנאשם, הוא לא תקף את המתלוננות ולא ניסה לשדוד את כספן, אלא היה קורבן לתקיפה בדירתן. הנאשם כפר בכך שנוהל אחריו מרדף על ידי המשטרה ולדבריו הוא נעצר בעת שהלך לתומו בדרכו לביתו.

במענה לשאלה מדוע , להערכתו, הוא הוכה על ידי אותו גבר זר במכון הליווי, טען הנאשם שאולי, בעת שהוציא את השטר של 100 ₪, הלה הבחין בסכום הכסף הגדול שהיה ברשותו והחליט לשדוד אותו. לשאלה מדוע החליטו המתלוננות להזעיק את המשטרה ולהפלילו לשווא, הסביר הנאשם שאולי עשו כן כדי להקדים תרופה למכה , מתוך חשש שהוא יגיש תלונה נגדן על שהותקף.

4.בבקשתה להרשיע את הנאשם בביצוע העבירות שיוחסו לו, נסמכת התביעה על עדויותיהן של המתלוננות וכן על עדויות השוטרים אברה אסיה וישראל סבג, שנטלו חלק במרדף אחר הנאשם ותיארו את מסלול ריצתו לאחר שראה את ניידת המשטרה. כמו כן, הוגשו מטעם המאשימה קלטת ותמליל של שיחת המתלוננות עם המשטרה בעת שהזעיקו ניידת לדירתן (ת/2 ו-ת/2א'), תצלומי דלת דירת המתלוננות (ת/1) וכן דוחות עימות בין המתלוננות לנאשם (ת/3 ו-ת/6).

מטעם ההגנה נשמעה עדותו היחידה של הנאשם, ומכוחה, כמו גם מחמת אי דיוקים ותמיהות שקיימים לטענת הסנגור בעדויות המתלוננות, עותרת ההגנה לזכות את הנאשם מביצוע העבירות שיוחסו לו.

עדויות המתלוננות:

5.לצורך הבהרת התמונה וחידוד המחלוקת שבין הצדדים, תפורט להלן בקצרה גרסת המתלוננות, כמשתקף בעדותן בבית המשפט.

אליבא עדותה של מדלן, ביום האירוע היא הגיעה בחברת ז'קלין לדירה ברח' ארלינגר 5 שאותה הן שוכרות במשותף, לאחר שקבעו מראש עם לקוח. מדלן ציינה, כי הן לא נמצאות במכון הליווי מידי יום ולא מקבלות לקוחות מזדמנים, אלא מגיעות למקום כאשר הן מסכמות מראש עם לקוחות. לדבריה, מספר דקות לאחר הגעתן, נשמעה דפיקה בדלת והיא ניגשה לפותחה מתוך מחשבה שמדובר בלקוח שהוזמן מראש. לדברי מדלן, היא פתחה את הדלת כדי חריץ דק ואז אדם שחור עור, שבהמשך הוברר להיות הנאשם, דחף את הדלת בחוזקה תוך שהוא דוחף גם אותה,; ונכנס פנימה בכוח וללא רשות. מדלן הסבירה, כי סלון הדירה הוא חדר קטנטן, "מטר על מטר", כהתבטאותה, כך שבעת כניסת הנאשם, ז'קלין עמדה קרוב מאוד אליה והייתה עדה למתרחש (עמ' 10 ש' 7 ואילך). לדברי מדלן, מיד עם כניסת הנאשם ז'קלין פנתה אליו ואמרה: "מה אתה עושה כאן" ואז תפס הנאשם בצווארה, אחז בשרשרת שענדה ותוך שהוא דורש כסף וזהב. כמו כן, משך בידה של ז'קלין וגרם לכך שהטבעת תיפול מאצבעה ארצה וזאת בנסיבות שהיא, מדלן, לא ראתה במדויק. בשלב זה, לדברי מדלן, היא התקרבה אל שניהם כדי לסייע לז'קלין ואז נפנה הנאשם אליה, משך בשערותיה והחל מכה אותה בפנים, מכות חזקות שהותירו בה סימנים אדומים. במהלך המאבק עם הנאשם, היא הצליחה להרים מהרצפה את טבעתה של ז'קלין על מנת שהנאשם לא יגנוב אותה, ואילו ז'קלין החלה מכה את הנאשם באמצעות כפכף כדי שירפה ממנה. לדברי מדלן, במהלך העימות עימן הנאשם אחז סכין בידו שעמה נופף לכל עבר וכן חזר פעם אחר פעם על המילה "מסרי" שהיא אינה יודעת את משמעותה. הנאשם גם חסם עם רגלו את הדלת כדי שלא יוכלו לצאת ולקרוא לעזרה. בשלב מסוים, עלה בידה של ז'קלין לעקוף את הנאשם ולפתוח את דלת הכניסה ואז נכנסו פנימה כמה מבין האנשים שהתקהלו ברחוב למשמע הצעקות ואחד מהם, בחור שחור עור וגדול, הוציא את הנאשם החוצה.

מדלן סיפרה, כי כ-3 דקות לאחר שהנאשם הוצא ממכון הליווי, החלו נשמעות לפתע מהלומות חזקות על הדלת, תוך השמעת איומים על חייהן. הרושם היה, שאנשים מבחוץ מנסים לפרוץ את הדלת ולפגוע בהן. לדבריה, למרות שלא ניתן היה לראות מתוך מכון הליווי מי עומד בחוץ, היה ברור להן- על רקע הסמיכות לאירוע הקודם ולאור איומי הנאשם כי יחזור עם חברים- שמדובר בנאשם ו/או באנשים מטעמו, ולכן הן התקשרו מיד ובבהילות למשטרה (עמ' 15 ש' 24). מדלן העידה, כי כתוצאה מהמכות על הדלת נגרם נזק למשקוף וחלק מהטיח נפל כמשתקף בתמונות ת/1 (עמ' 11 ש' 27).

מדלן המשיכה וסיפרה, כי כאשר הגיעו השוטרים למכון ליווי ובטרם שיצאו איתם לסריקות באזור, היא נתנה את מספר הטלפון שלה לאנשים שעמדו בחוץ על מנת שיודיעו לה אם יראו את הנאשם חוזר למקום. לדבריה, במהלך הסריקות, בהיותה בניידת המשטרה, התקבלה שיחת טלפון מאדם לא מוכר לה שאמר לה שהחשוד מסתובב סמוך למכון הליווי. לאור דברים אלה, נסעו השוטרים לרח' פין, ושם לאחר מרדף, נלכד הנאשם שאותו זיהתה במקום כאדם שביצע את המעשים המתוארים לעיל.