מדינת ישראל נ' אסור(אסיר)

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירות של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב.

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 12.11.09 לפנות ערב התפרץ הנאשם לרכבו של המתלונן וגנב מתוכו נעליים ומכשיר רדיו דיסק.

בטעוניה לעונש הפנתה התובעת לעברו הפלילי המכביד של הנאשם הכולל 2 מאסרים מותנים, לתסקיר השלילי לטענתה ולחומרת העבירה.

בשל כל אלה, ביקשה התובעת למצות הדין עם הנאשם ולגזור עליו עונש מאסר ממושך תוך הפעלת מאסרים המותנים במצבטר כשלצידם מאסר על תנאי מרתיע.

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, לנסיבות ביצוע העבירה, להודאה המיידית וביקש לשנות ולנקוט יצירתיות בענישה במקרה זה, שכן לטענתו הנאשם הוא הוכחה לכשלונה של מטרת הענישה הנוהגת בעבירות רכוש הנובעות משמוש בסמים.

עוד טען הסנגור כי המאסר המותנה בן ארבעת החודשים אשר הוטל על הנאשם בתיק 3685-09-08 של בית משפט זה אינו תקף וביקש להתחשב בכל הנמוקים האמורים בחישוב אורך המאסר אותו יהא על הנאשם לרצות.

הנאשם טען כי ביצע העבירה המיוחסת תחת השפעת כמות ניכרת של כדורי קלונקס אותם נטל עם צאתו מכתלי הכלא וכי כלל אינו זוכר את אשר ביצע.

לחומרא יש לשקול את חומרת העבירה ואת עברו הפלילי של הנאשם.

הנאשם, יליד 60, החל את דרכו העבריינית כבר בשנת 78 ונראה כי מאז ועד היום בחר בדרך זו כדרך חיים.

בין השנים הספיק לצבור 35 הרשעות קודמות בעבירות שונות ומגוונות הכוללות עבירות אלימות, עבירות סמים, הפרת הוראה חוקית, החזקת סכין, עבירות נגד שוטרים וכמובן גם עבירות רכוש רבות, לרבות עבירות זהות לעבירות בן הורשע בתיק זה.

בשתי הרשעותיו הקודמות נדון הנאשם בין היתר למאסרים מותנים.

האחד, בן 12 חודשים מתיק 6003-06-08 של בית משפט זה הינו בר הפעלה בגין התיק דנן ונראה כי לא היה בו כדי להרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע עבירת רכוש נוספת, עבירה זהה לעבירה בגינה דנון לאותו מאסר על תנאי.

השני, בן 4 חודשים מתיק 3685-09-08 של בית משפט זה, הוטל בגין ביצוע עבירות של הפרעה לשוטר והחזקת נכס חשוד כגנוב ובית המשפט אכן סייג אותו תנאי וקבע כי הנאשם ישא עונש זה אם יעבור עבירה מן העבירות בן הורשע.

העבירות בן הורשע הנאשם בתיק שבפני אינן זהות לעבירות הנ"ל ולכן אני מקבלת טענת הסנגור כי המאסר המותנה אינו תקף.

את נסיבות בצוע העבירה, איני יכולה לשקול לקולא.

הנאשם לא נתן הסבר למעשיו – נטילת כמות ניכרת של כדורי קלונקס – והם אינם מתיישבים גם עם ההגיון הסביר שכן ניתן היה לצפות שהנאשם אשר אך השתחרר ממאסר יפנה לביתו ולמשפחתו בדרך הקצרה ביותר ובמהירות האפשרית.

התנהגותו של הנאשם אשר לא ניתן לה הסבר כאמור, מתפרשת כבקשה לחזור אל כתלי הכלא.

העבירות של התפרצות לרכב הפכו זה מכבר למכת מדינה ויש בהן כדי לפגוע בתחושת הבטחון של כל אזרח ואזרח.

הדעת לא יכולה לסבול המצב הנוהג בו כל מספר דקות נפרץ רכב ואזרח המחנה את רכבו לא יכול לדעת כי ימצא אותו שלם, סגור ונעול כפי שהותיר אותו עם חזרתו.