מדינת ישראל נ' אנטלמן(עציר)

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן (ת/1) הנני מרשיעה אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

ניתנה והודעה היום ז' כסלו תשע"א, 14/11/2010 במעמד הנוכחים.

דינה כהן, סגנית נשיא

החלטה

התקבל וסומן ת/1.

ניתנה והודעה היום ז' כסלו תשע"א, 14/11/2010 במעמד הנוכחים.

דינה כהן, סגנית נשיא

גזר דין

הנאשם יליד 1965, הורשע על פי הודאתו בעבירות נשוא כתב אישום מתוקן לאחר הסדר, של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפה סתם לאחר שהכה במתלונן בבקבוק בראשו ובהמשך המשיך לתוקפו בכל חלקי גופו וכן הפיל את המתלונן ארצה, שם היו שברי זכוכית וכתוצאה נחבל בגבו המתלונן. על פי כתב האישום כתוצאה ממעשים אלה הגיע המתלונן לחדר מיון ללא הכרה, אושפז בטיפול נמרץ מונשם, מורדם ונזקק לתפרים בגבו ולטיפול תרופתי.

ב"כ המאשימה הפנתה לשני רישומים פליליים קודמים בעברו של הנאשם בעבירות הפרת הוראה חוקית, חבלה ברכב, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפת עובד ציבור ואיומים ועתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן תוך שביקשה שתקופת המאסר תמחיש את חומרת העבירה והצורך במיגור האלימות בחברה.

כמו כן הופניתי לתעודה רפואית ממנה עולה כי המתלונן היה מאושפז 4 ימים.

מנגד סבר הסנגור כי יש להתחשב בכך שהנאשם הודה ונטל אחריות למעשיו, כי הסיבה לתקיפה היתה נעוצה בכך שאותו מתלונן גרם לחברתו של הנאשם להידרדרות במצבה הכללי לאחר שנעשו על ידה מאמצים להיגמל מסמים ואילו אותו מתלונן פגע במאמצי השיקום של אותה חברה.

הסנגור טען כי עיון בתיעוד הרפואי ובהודעת הרופא מלמד כי המתלונן הגיע לביתו לאחר הפגיעה ורק שם איבד את הכרתו, זאת לאחר שנחבל כפי העולה מן התיעוד הרפואי בסופו של דבר באופן שטחי משברי זכוכיות בגבו וכי הורדם במחלקת טיפול נמרץ על מנת להעמיק בבדיקה אלא שנמצא בסופו של דבר כי החבלות שהמתלונן סבל מהן, היו שטחיות בלבד.

בתוך כך עתר הסנגור להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם, להביא בחשבון את גילו ואת העובדה כי ככלל מתפקד כאדם נורמטיבי וכי העבר הפלילי הינו מן השנים 2005 וקודם לכן ולאחר תקופה זו לא היה מעורב בפלילים ואין לומר במקרה דנן כי מדובר בנאשם המהווה סכנה לחברה.

בהביאי בחשבון את הנימוקים לחומרא ולקולא מחד יש להרתיע מפני עבירות אלימות תוך הטלת ענישה מרתיעה בדמות של מאסרים ממשיים. במקרה דנן מדובר בחבלה בראש המתלונן באמצעות בקבוק זכוכית, מעשה שחומרתו בצידו ועשוי היה להסתיים בתוצאה אחרת. מנגד, אין להתעלם מכך שהנאשם נטל אחריות למעשיו, כי עיון בתיעוד הרפואי מלמד כי בסופו של יום החבלות מהן סבל המתלונן היו שטחיות וכי לאחר ארבעה ימים שוחרר מבית החולים בלא שהיה צורך בטיפול רפואי מעמיק. כן אביא בחשבון את נסיבות חייו של הנאשם, את העובדה כי אמו נפטרה בתוך תקופת מעצרו האחרון של הנאשם, כי ניכר שהמעצר הנוכחי נתן אותותיו בנאשם שזה לו מעצרו הראשון הממושך (לאחר שבעבר בשנת 95' נדון לתקופת מעצר בת חודשיים).

נראה כי נקודת האיזון במקרה דנן תושג תוך הטלת מאסר ממשי אם כי לא ממושך מידי, שיביא בחשבון הן את האינטרסים הציבוריים והן את שיקולי הפרט.

לכן הנני דנה את הנאשם לעונשים שלהלן:

9 חודשי מאסר מיום המעצר – 11.6.2010.

7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שהנאשם לא יעבור עבירת תקיפה מכל סוג.

הנאשם יפקיד בקופת בימ"ש 2,000 ₪ שיועברו למתלונן אנטון פוזניאק מרחוב דוד ברגר 4/51 אשקלון עד ליום 1.6.2011.

זכות ערעור כחוק.