מדינת ישראל נ' אמרוסי

הכרעת דין

הנני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 03.01.10 בשעה 00:35, בכביש 2 לדרום, מחלף נתניה, נהג ברכב בקלות ראש, בכך שהסיע במושב האחורי של הרכב שלושה נוסעים מעל המותר, כולם ילדים קטנים, לא חגורים ולא ישובים במתקן שמתאים לגילם, ישובים על רצפת הרכב ובנוסף נוסעת שמחזיקה תינוק בן יומו בידיה שגם הוא לא חגור.

הנאשם כפר בכל עובדות כתב האישום למעט בפרטים האישיים הרשומים בכתב האישום. כלומר, כפר במספר הטלפון שנרשם, כפר בבעלות הרכב, בנהיגה ובביצוע העבירה.

מטעם התביעה העיד עורך הזמנה לדין וכתב האישום בן שאנן חיים, אשר בהגינותו ציין כי הנהג זוהה על פי רישיון נהיגה מצולם, וכן אישר שאינו יכול לזהות את הנאשם כעת, ועל פי עדותו התעורר בליבי ספק האם עבר הנאשם את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

אציין כי במהלך חקירה נגדית נתגלו מספר עובדות אשר מעידות לכאורה על כך שלנאשם מעורבות ו/או ידע מסוים בשימוש בזהותו. אולם, לא די בכך כדי להרשיע את הנאשם מעל כל ספק סביר בעבירה המיוחסת לו בכתב אישום, וזאת עקב זיהוי לא ודאי של הנאשם בעת ביצוע העבירה.

אציין, כי שקרים וסתירות של נאשם לעולם לא יכולים לבסס הרשעה, אלא מהווים חיזוק, אולם במקרה שבפנינו, ולאור עדותו של עד התביעה, לא שוכנעתי מעל כל ספק סביר שהנאשם הוא זה שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה. וזאת כאמור, שהנאשם לא זוהה באמצעות תעודת זהות ובאמצעות רישיון נהיגה מקורי, לא נרשמו פרטי הנוסעת ברכב יחד עם הילדים, לא הובאה בפניי הוכחה על כך שלנאשם זיקה לרכב או לטלפון שנרשם.

מכל הנימוקים הנ"ל מצאתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר תשע"ד, 25/02/2014 במעמד הנוכחים.

מגי כהן, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: