מדינת ישראל נ' אמר

החלטה

בתום שמיעת פרשת התביעה בתיק זה, טען ב"כ הנאשם כי אין על מרשו להשיב לאשמה, שכן לדידו, התביעה לא נתנה תשתית ראייתית מספקת להוכחת אשמתו מעל לכל ספק סביר. הסנגור הפנה לסתירות מהותיות שלדידו קיימות בין גרסאות השוטרים, בעיקר פער זמנים של 5 דקות שהנאשם היה בו ללא כל השגחה. עוד נטען, כי הנאשם לא הוחתם על פלטי הינשוף, כך שאין כל וודאות כי אכן מדובר בבדיקה של הנאשם עצמו. הסנגור גם הפנה לבדיקת המאפיינים וטען כי אין בה כדי להוות הוכחה מרשיעה מעל לכל ספק סביר.

ב"כ המאשימה ציין כי מדובר בשלב של ראיות לכאורה וכי בית המשפט אף מוסמך להרשיע בעבירה אחרת אם זו מתגלית מהראיות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה.

משמעות הטענה כי אין להשיב לאשמה היא, שבהנחה וכל חומר הראיות שהובא בפני בית המשפט לחובת הנאשם יזכה במלוא האמון והמשקל, גם אז לא יהיה בו כדי לבסס הרשעה בעבירות המיוחסות לנאשם או בעבירה אחרת באותו עניין.

על מנת שעל הנאשם יהיה להשיב לאשמה, "הלכה למעשה די, בקיומן של ראיות "דלות" להוכחת יסודות העבירה המיוחסת לנאשם" (ראה י. קדמי על סדר הדין בפלילים, חלק שני (א), עמ' 1447). בכגון דא, "אין צורך אלא בראיות בסיסיות... ודי בקיומה של מערכת ראיות ראשונית המעבירה את הנטל של הבאת הראיות על שכם הנאשם" (ע"פ 141/84 מדינת ישראל נ' דוד טובול ואח', פד"י לט (3), 606).

בענייננו, עיון בדו"ח מגלה כי הנאשם נעצר לראשונה בשעה 04:55 במהלך בדיקת נהגים שגרתית וכי עם מעצרו חש השוטר בריח חריף של אלכוהול הנודף מפיו. בדיקת נשיפון שבוצעה לו הצביעה על הימצאות אלכוהול בגופו. הנאשם נדרש שלא לאכול, לעשן או לשתות וכעבור "כ-25" הועבר לשוטר ביבס לבדיקת נשיפה. עורך הדו"ח (פורמן) מציין, כי "במהלך כל העת מעצירת הרכב ועד לבדיקה בינשוף" היה בקשר עין רצוף עם הנאשם והוא לא שתה, לא עישן ולא אכל, למעט לעיסת מסטיק, שכאשר עורך הדו"ח הבחין בה, דרש ממנו להוציא את המסטיק "והמתנתי 15 דקות נוספים" לאחר שהשליך את המסטיק מפיו". מפלטי הינשוף עולה כי בדיקת הנשיפה החלה בשעה 05:20 וכי נמצאה בגופו של הנאשם כמות אלכוהול מעל המידה המקסימאלית המותרת. בדיקת המאפיינים שנערכה לנאשם גילתה כי התנדנד, הסתייע בהרמת ידיו לצדדים לשם שמירה על יציבות וכי ההתרשמות הייתה שהוא נתון תחת השפעה "בינונית" של אלכוהול.

לא זו אף זו, הנאשם קשר את עצמו לשתיית אלכוהול עת הודה כי שתה "וודקה רד בול".

קבלת עדותו של עורך הדו"ח כי השגיח על הנאשם עד הבדיקה, יחד עם תוצאות הבדיקה עצמה, יש בהן כדי לספק הוכחה לכאורה למיוחס לנאשם ולהביא לדחיית הטענה. גם בדיקת המאפיינים יש בה כדי לחזק את הראיות המעבדתיות, מה עוד שהיא עצמה יכולה לכאורה להצביע על נהיגה תחת השפעת אלכוהול מצידו של הנאשם, הוכחה לכאורה שיש בה כדי להספיק לשלב הזה ולהביא לדחיית הטענה.

אי לכך, אין לומר כי לא מתקיימות ראיות בסיסיות המקימות מערכת ראיות ראשונית לחובת הנאשם.

השורה התחתונה היא, שדין הטענה המקדמית להידחות ועל הנאשם להשיב לאשמה.

המזכירות תזמן את ב"כ הצדדים לתזכורת ליום 10/12/13 בשעה 10:50 לצורך קביעת מועד לשמיעת פרשת ההגנה.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: