מדינת ישראל נ' אמפילוגוב

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים נשוא ת.פ. 38297-02-10.

כתב האישום, נשוא בקשת המעצר, מייחס למשיב ביצוע עבירה של התפרצות לדירה בכוונה לבצע עבירה.

כפי שנטען בכתב האישום, טיפס המשיב על רשת עץ ומשם עלה למרפסת הדירה הממוקמת בקומה השניה, פתח דלת הזזה מזכוכית ונכנס לחדר השינה בדירה.

זאת עשה, בעת שהמתלונן וחברתו נכחו בחדר השינה.

עיינתי בתיק החקירה אשר הוצג לעיוני ומצאתי כי קיימות בו ראיות לכאורה למכביר להוכחת הנטען בכתב האישום.

המתלונן וחברתו ראו את המשיב כשהוא בתוך דירתם.

המשיב מודה בכך שנכנס לדירה ומספק הסבר תמוה לסיבת הימצאותו.

לדבריו, פגש באדם מבוגר שאינו מוכר לו ואשר את פרטיו לא מסר למשטרה והאחרון בקש ממנו לעזור לו למצוא אדם ששרט את רכבו וזאת, תמורת 100 ₪.

הוא נאות לעשות כן והגיע לדירת המתלונן הממוקמת, כאמור, בקומה השניה, טפס אל הדירה כשעל ראשו כובע שחור ועל ידיו כפפות שחורות, פתח את חלון המרפסת ונכנס לדירה שם נתפס בקלקלתו.

אין ספק שהמדובר בגרסא תמוהה שההגיון והשכל הישר מתקשים לקבלה.

בקש ב"כ המשיב לרכז את מרכז הכובד בטיעונו לעניין סכין שנטל עמו המתלונן שעה שיצא עם המשיב מדירתו הוא, אליה פלש המשיב.

נוכח התנהגות המשיב, אשר הפתיע את המתלונן בתוך דירתו – מבצרו, הגיוני בעיני כי המתלונן רצה להבטיח את שלומו ובטחונו מפני משיב זה ולכן הצטייד בסכין.

אשר לעילת המעצר;

אמנם עבירות כנגד הרכוש אינן מקימות עילת מעצר סטטוטורית לכשלעצמן ועם זאת, אין הן חסינות ממעצר ובהתקיימן של נסיבות מסויימות יכול שתקום עילת מעצר גם בעבירות אילו וכזה הוא, לטעמי, המקרה שבפני.

מעשהו של המשיב, שעה שפרץ לבית המתלונן, הממוקם בקומה השנייה ונכנס דרך מרפסת הדירה, בדרך לא דרך, לאור יום ובלא מורא כשלראשו כובע שחור ועל ידיו כפפות שחורות ואף הפתיע את המתלונן וחברתו ששהו בדירתם – הינו מעשה המצביע על מבצעו כמי אשר טמון בו פוטנציאל של מסוכנות.

אין לי כל ספק, כי חדירתו של המשיב לבית המתלונן בדרך שחדר ובעוד המתלונן וחברתו בדירה, הינו אירוע טראומתי עבור המתלוננים הפוגע בתחושת בטחון בסיסית.

אך נס הוא שהאירוע לא הסלים לכדי אירוע אלים.

שכן, בעל הדירה לא איבד עשתונותיו ופעל בחוכמה להוצאת המשיב תחילה מהדירה בעוד חברתו מזעיקה את המשטרה.

אשר לסיכון הטבוע בעבירות רכוש ראה הנאמר בבש"פ 9407/03 מואפק נ' מ"י: