מדינת ישראל נ' אמסלם(עציר)

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות של כניסה למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה ונסיון גניבה המיוחסות לה בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון דיוני .

נסיבות ביצוע העבירות פורטו בכתב האישום המתוקן ולפיהן בתאריך 14.11.09 בשעות הצהרים נכנסה הנאשמת לדירת המתלוננים המתגוררים בהוסטל דיור מוגן בלוד דרך דלת הכניסה אשר היתה פתוחה ונטלה מתוך הדירה את תיקה של המתלוננת שהכיל סכום של כ – 1200 ₪ ודולרים ספורים שהיו בארנק שבתוך התיק.

מיד בסמוך לכך משהבחינו המתלוננים כי תיקה של המתלוננת נגנב , יצאו את דירתם והבחינו בנאשמת כשהיא אוחזת בתיק. הם תפסו את הנאשמת , חטפו ממנה את התיק והנאשמת נמלטה מהמקום לאחר שהספיקה ליטול את הארנק עם הכסף.

ב"כ המאשימה מפנה למדיניות הענישה בעבירות מהסוג הנדון ומבקש לגזור על הנאשמת עונש של מאסר בפועל שלא יפחת משנת מאסר וכן ענישה מותנית.

הסניגורית מפנה לנסיבות חייה הקשות של הנאשמת לרבות התמכרותה. אסונות שארעו במשפחתה, קשיים ומצוקה כלכלית קשה.לצד אלה מצבה הנפשי אשר אומנם לא מגיע כדי שלילת כשירותה אך עדיין בעייתי.

בנסיבות שפורטו בטיעוניה עותרת הסניגורית להסתפק בענישה שתחפוף את תקופת המעצר בתיק זה – מיום 14.11.09 תוך שהנאשמת תשתחרר לאלתר על מנת שתוכל להתחיל בהליך גמילה.

טרם שנגזר דינה של הנאשמת צורף לבקשתה תיק נוסף שהיה תלוי ועומד נגדה והיא הורשעה במיוחס לה באותו תיק – ת.פ. 10941-05-09 - בעבירה של התפרצות למקום מגורים – עבירה לפי סעיף 406 (א) לחוק העונשין.

נסיבות בצוע העבירה בתיק שצורף – בתאריך 16.5.09 בסביבות השעה 12.00 התפרצה הנאשמת לדירתו של אחר בישוב ניר צבי בכוונה לבצע גניבה בכך שפתחה את דלת הדירה שהיתה סגורה ונכנסה פנימה.

בעקבות צירוף התיק הודיעה ב"כ המאשימה כי הינה עותרת לענישה מכבידה יותר וזאת מהנימוקים שפורטו בטיעונים המשלימים של המאשימה.

הסניגורית הדגישה את הנימוקים לקולא כפי שפורטו , לרבות הרקע הקשה, הנסיבות המפורטות בחווה"ד הפסיכיאטרית וכן העובדה שבפועל לא נגנב דבר וזאת משום שבאירוע הנוסף נתפסה הנאשמת ע"י המתלוננת שלקחה את תיקה ביחד עם תיקה של הנאשמת.

למרות שהנאשמת נמצאה כשירה לעמוד לדין מבקשת הסניגורית להביא בחשבון שמדובר באישיות גבוליעת עם בעיות נפשיות ויש להתחשב במצבה.

נוכח כל הנימוקים שפורטו ע"י הסניגורית היא עותרת להסתפק בענישה שתחפוף את תקופת מעצרה.

טרם דיון לגופו של ענין אעיר כי מחלוקת נטושה בין ב"כ הצדדים בשאלה אם ביהמ"ש יכול להידרש לפסיקה אליה מפנה התביעה בלא שהעתקה הועבר לעיון ההגנה .

סבורה אני שאין כלל צורך להידרש לשאלה זו וזאת משום שבימ"ש מוסמך להידרש לפסיקה ככל שתימצא מתאימה וישימה לענין וזאת גם אם כלל לא הופנה לפסיקה ע"י צד מן הצדדים .

ולגופו של התיק שבפני : שקלתי נסיבות הענין , טיעוני ב"כ הצדדים , האמור בחוה"ד הפסיכיאטרית וההלכות שיצאו מלפני בתיהמ"ש והרלבנטיות לעניננו.

המדובר בעבירות רכוש אשר טמון בהן יסוד של מסוכנות .

בתיהמ"ש ראו בעבירות של עבירות רכוש המבוצעות בביתו של אחר בחומרה והדברים נכונים גם אם הנכנס ללא רשות לדירתו של אחר אינו עושה זאת תוך פריצת הדירה אלא "רק" בכניסה דרך דלת פתוחה וודאי שכך הם פני הדברים כאשר מדובר בהתפרצות לדירה שדלתה סגורה.

אלה גם אלה עושים מעשה אשר יש בו כדי להלך אימים על דרי הבית המופתעים לפגוש שלא בטובתם מי שפלש לדירתם במפתיע ומה גם שבהזדמנות זו הוא נוטל מרכושם.

ביתו של אדם אמור להיות מבצרו ואין לאדם אחר כל זכות להפר זכויותיו של אדם לקנינו רק משום שבעל הדירה נטל חירות לעצמו שלא לנעול את דירתו.