מדינת ישראל נ' אמסייס(עציר) ואח'

גזר דין (נאשם 1)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן בניגוד לסעיף 13 + 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973.

האישום –

על פי כתב האישום בעובדותיו הודה הנאשם, שימש זכי סחנין כסוכן משטרתי סמוי שתפקידו היה רכישת סמים מסוכנים מסוחרי סמים באזור חיפה (להלן: "הסוכן").

כאמור באישום הראשון, בתאריך 2.7.09, סמוך לשעה 20:24, התקשר הסוכן לטלפון נייד שברשות הנאשם ובמהלך שיחתם סיכמו השניים להיפגש במקום מסוים בשד' הציונות בו ימכור הנאשם לסוכן 5 גרם סם מסוכן מסוג הרואין תמורת 500 ₪. בדרך למקום המפגש התקשר הסוכן לנאשם ומטעמו ענה לו נאשם 2. הסוכן אמר לנאשם 2 היכן הוא ממתין. סמוך לשעה 21:00 התקשר הסוכן בשנית לנאשם ונענה ע"י נאשם 2 שימתין לו במקום. בהמשך, סמוך לשעה 21:03 הגיע נאשם 2 למקום בו המתין הסוכן ומכר לסוכן סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 3.75 גרם נטו בתמורה ל- 500 ₪.

כאמור באישום השני, בתאריך 5.7.09, סמוך לשעה 15:16, התקשר הסוכן לטלפון נייד שברשות הנאשם ובמהלך שיחתם סיכמו השניים להיפגש במקום מסוים בו ימכור הנאשם לסוכן 5 גרם סם מסוכן מסוג הרואין תמורת 500 ₪. משהגיע הסוכן למקום המפגש פגש בנאשם ובנאשם 3 כאשר שניהם ברכבו של נאשם 3. הנאשם ביקש מהסוכן שיתקדם לקצה הרחוב, מקום בו ימסור לו את הסם. הסוכן התקדם לקצה הרחוב והמתין לנאשמים. סמוך לשעה 15:33 נעצר הרכב ליד הסוכן ובמעמד זה מכר הנאשם לסוכן סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 4.5 גרם נטו בתמורה ל- 500 ₪.

ההליך –

נאשמים 2 ו- 3 הודו במיוחס להם והורשעו במסגרת הסדר טיעון בתאריך 28.10.09 ונידונו ע"י כב' השופט פלאח לששה חודשי מאסר בפועל, לעונשי מאסר על תנאי ולפסילה מקבל או החזיק ברישיון נהיגה למשך שלושה חודשים.

הנאשם כפר במיוחס לו והתיק נקבע לשמיעת הוכחות.

במועד ההוכחות ביקש הנאשם לחזור בו מן הכפירה ולהודות במיוחס לו.

לאחר הרשעתו הופנה הנאשם לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר מבחן בעניינו.

תסקיר המבחן –

תסקיר המבחן מגולל את נסיבותיו האישיות של הנאשם אשר אין מקום לחזור עליהן בשל צנעת הפרט. יחד עם זאת, יש להדגיש, כי הנאשם התנסה לראשונה בשימוש בסם מסוכן בגיל 13 ובהמשך היה מעורב בעבירות רכוש ושבל"ר. הנאשם הופנה למעון נעול בו שהה כשנתיים ועם צאתו ניסה לשקם את חייו.

הנאשם עבד, אך עקב צמצום בכוח האדם פוטר וחלה הידרדרות במצבו. הנאשם החל להשתמש בסמים ממריצים והתמכר לאלכוהול. הנאשם היה מעורב בעבירת אלימות קשה בגינה נידון למאסר ממושך. בתקופת המאסר לא היה הנאשם במסגרת טיפולית כלשהי, צרך סמים מסוג הרואין וחשיש והמשיך בכך עם שחרורו מן המאסר ועד למעצרו בתיק הנוכחי.

הנאשם לא פנה למסגרות הטיפול, שכן התקשה, להערכת שירות המבחן, להתחבר לחומרת התמכרותו ולהפנים את הצרכים הטיפוליים.

אשר לעבירות מושא הדיון, נטל הנאשם אחריות לביצוען וביצע אותן לדבריו ממניעים כלכליים, תוך הימנעות מהתייחסות לדפוסי ההתנהגות העבריינים וההתמכרותיים אותם הפנים בגיל צעיר.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם החל לגלות תובנה ראשונית והביע מוטיבציה מילולית להשתלב בטיפול גמילה במסגרת שב"ס, בשאיפה להתנתק מהעולם העברייני ולקבל כלים על מנת לנהל אורח חיים נורמטיבי.

לסופו של יום, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית, אך הציע כי תיבדק אפשרות לשלב את הנאשם בטיפול גמילה בהיותו בכלא לאור הנכונות הראשונית שביטא.

טיעוני הצדדים ודברי הנאשם –

ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש, התייחסה לחומרת מעשיו של הנאשם על רקע עברו הפלילי.