מדינת ישראל נ' אמירי

החלטה

החשוד נעצר אתמול בשעה 12:00. לחשוד מיוחסת עבירה של פריצה לבניין וביצוע גניבה.

עיינתי בחומר החקירה והשתכנעתי שקיים חשד סביר שהחשוד עבר את העבירה בה הוא חשוד.

הראיות שהוצגו בפניי קושרות את החשוד לעבירה במידת סבירות ראוייה המצדיקה כי תנתן למשטרה אפשרות להמשיך בחקירה.

אכן יש ממש בטענת ב"כ החשוד כי בשלב זה המעצר מבוסס על מידע מודיעיני אך נקבע בפסיקה שגם על בסיס מידע מודיעיני ניתן לעצור, כל שכן כאשר מדובר בשלבים ראשונים של החקירה, המידע המודיעיני קושר את החשוד באופן ממשי לעבירה המיוחסת לו.

באשר לעילת המעצר, הרי ע"פ חומר הראיות קיים יסוד סביר לחשד שאי מעצר החשוד עלול להביא לשיבוש החקירה בכך שהחשוד ינסה להשפיע על עדים שטרם נחקרו, כאשר חקירת עדים אלו מתבקשת הן מהתיק עצמו והן מהודעת החשוד במשטרה.

אין לי ספק ששחרורו בשלב זה יכול להביא לכך שהחשוד, כאמור, ינסה להשפיע על עדים אלה.

מה עוד שהחשוד העלה בהודעתו במשטרה טענות אליבי רבות.

מעבר לעניין של חשש הליכי משפט, הרי קיימת גם עילת מסוכנות הנובעת מנסיבות העבירה עצמה ובעיקר מהעובדה שלחשוד הרשעות קודמות רבות ביותר, כאשר חלק נכבד מהן הינן עבירות רכוש וכן עבירות אלימות (ביניהן עבירות של נשיאת סכין ועבירות סמים) .

אני סבור שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם בחירות החשוד פחותה.

אני מורה על הארכת מעצר החשוד עד ליום 14.2.2010 שעה 11:00. תוך מועד זה תעשה המשטרה כל שביכולתה ע"מ להשלים את החקירה ולהעמיד את החשוד לדין.

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תש"ע, 11/02/2010 במעמד הנוכחים.

אביהו גופמן, סגן נשיא

הוקלד על ידי: תמי גיבלי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: