מדינת ישראל נ' אמויאל(עציר) ואח'

החלטה

לפני בקשה למעצרם של ארבעת המשיבים עד תום ההליכים: משיב מס' 1 - מיקי אמויאל (להלן: "אמויאל"); משיב מס' 2 - סאני לסרי (להלן: "לסרי"); משיב מס' 3 – משה וקנין (להלן: "וקנין") ומשיב מס' 4 – שחר סוסן (להלן: "סוסן").

בכתב האישום שהוגש כנגד הארבעה (ת.פ. 5377-01-12) נטען כי הם חברו יחדיו להתפרצות לדירת מגורים ברח' יהואש בחיפה (להלן: "הדירה") וכי בליל 26/12/2011 ואל תוך תחילת יום 27/12/2011 ביצעו את תוכניתם, התפרצו לדירה וגנבו ממנה רכוש. לכל הארבעה מיוחסות עבירות של התפרצות, גניבה, קשירת קשר ואחזקת מכשירי פריצה.

ההלכות לגבי מעצר עד תום ההליכים בהתייחס לעבירות רכוש ידועות זה מכבר (בש"פ 5431/98 רוסלן נ' מ"י, פ"ד נב(4) 268; בש"פ 3453/05 אברג'ל נ' מ"י; ובש"פ 45/10 מסארוה נ' מ"י) והמחלוקת הינה בדבר היישום הראוי של אותן הלכות על המקרה דנן.

אתייחס להלן במובחן לגבי כל אחד מהארבעה.

המשיב מס' 1 – אמויאל :

ע"פ כתב האישום, מעורבותו של משיב זה בהתפרצות היתה הבאה: הוא הגיע לדירה בשעה 21:00, על מנת להכשיר את הקרקע לביצוע ההתפרצות, ובדק את מנעול הדירה תוך שהוא מדבר בטלפון עם וקנין, תוך כדי ה"בדיקה". חצי שעה לאחר מכן, נפגש אמויאל עם וקנין וסוסן והשלושה התקדמו אל עבר הבניין בו נמצא הדירה (להלן: "הבניין"). הוא עזב את המקום במועד לא ברור ונצפה מגיע שנית לבניין בשעה 02:05 לערך, או אז עלה לדירה יחד עם לסרי. השניים נכנסו לדירה, גנבו מהדירה רכוש (לרבות תכשיטים) ובבואם לצאת - נתפס אמויאל על ידי אחד השוטרים שהיו במקום (ולא במקרה). אמויאל ניסה לברוח, השליך מידיו את הרכוש שנגנב - ונתפס. עוד נטען כי לאחר מכן, נעשה חיפוש ברכב של סוסן ושם נמצאו לום המשמש לפריצה, כפפות וגרבים – השייכים לאמויאל ולסוסן. עוד טוענת המאשימה לגבי אמויאל כי יש לו היכרות עקיפה עם בעלת הדירה, וכי בשל אותה היכרות הוא ידע כי היא לא תמצא בבית במועד ביצוע העבירה (ואעיר כי המדובר באשה ילידת 1940, אשר למרבה הצער התאלמנה בחודש נובמבר 2011, ומאז אינה לנה בדירתה אלא אצל בתה הגרה בסמוך).

ראיות לכאורה - במהלך הדיון הסכים ב"כ של משיב זה כי קיימות ראיות לכאורה לגביו. יחד עם זאת, בחנתי את התשתית הראייתית ועמדתי שאכן כך הוא הדבר. אפנה בראש ובראשונה למזכרים של השוטרים אשר ביצעו את המעצר (כאשר למעשה עסקינן במי ש"נתפס על חם", כמאמר הביטוי), להסברים הלא משכנעים של משיב זה באשר להימצאותו במקום, לרכוש שנתפס (ואשר זוהה על ידי המתלוננת) ולשיחת הטלפון בינו לבין וקנין בסמוך לשעה 21:00, כשלוש שעות עובר להתפרצות, לגבי המנעול שבדירה.

עילת מעצר - ב"כ של אמויאל אף הסכים כי קיימת עילת מעצר בשל מסוכנותו – ואף לכך אני מסכימה. אזכיר כי הפסיקה קבעה כי עילת מסוכנות בנוגע לעבירות רכוש קמה כאשר העבירה בוצעה תוך התארגנות של כמה יחדיו, או כאשר נעשה שימוש באמצעים מתוחכמים, או כאשר העבירה אינה הראשונה והמדובר בעבירות שיטתיות ובהיקף ניכר.

לגבי התנאי הראשון - במקרה דכאן, ברי כי העבירה בוצעה ביחד עם אחרים ולאחר התארגנות, הכוללת לכל הפחות את "גיוס" הצוות, חלוקת משימות (מי נכנס לדירה ומי נשאר למטה כתצפיתן), ו"טיפול מקדים" במנעול.

לגבי התנאי השני - באשר ל"תחכום" - אומר כי טענת המאשימה היא שנעשה שימוש במפתח ששוכפל מראש (בין אם לאחר נטילה שלא כדין של המפתח מהמתלוננת או מאחת מבנותיה ושיכפולו ובין אם באמצעות גלופה מסוג זה או אחר שנוצרה תוך שימוש בפלסטלינה או חומר אחר). בהקשר זה, אומר שלא מצאתי בראיות שהונחו על שולחני תימוכין מספיקים לטענת השכפול מראש. מהשיחה שניהלו אמויאל ווקנין בשעה 21:00 (שיחה מספר 1165) עולה שאמויאל בודק את המנעול של הדירה ו"מטפל" בו, לאחר שמקבל הנחיות מוקנין בטלפון, אך לא ניתן להבין חד משמעית מה בדיוק התבצע – אולי הוא ניסה לפרוץ את המנעול באמצעים "פשוטים", אולי הגיע ובאמתחתו מפתח משוכפל והתקשה לעשות בו שימוש ואולי הגיע עם ציוד שנועד לסייע בביצוע השכפול. יתכן והכנה מוקדמת של מפתח באחד מהאמצעים המתוארים מעלה מלמדת על תחכום ברמה גבוהה יותר מאשר הכנה מוקדמת שעניינה פריצה "סטנדרטית" של מנעול, אך כל עוד לא שוכנעתי שהמדובר בקיומו של מנגנון "שיכפול" – אזי שלשיטתי אין המדובר ב"תחכום" משמעותי. אעיר עוד כי המונח "תחכום" בעייתי לשיטתי, במיוחד כיום, על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות – ומה שנחזה להיות מתוחכם בשנת 1998 (השנה בה ניתן פסה"ד המנחה בעניין רוסלן) אינו יכול להחשב כ"מתוחכם" היום. עוד יש לזכור כי בפסה"ד בעניין רוסלן המדובר היה בשנים שהתחזו על מנת להתקבל לעבודה במוסך, פעלו לניטרול מערכת האזעקה במוסך וגנבו חמש מכוניות בלילה אחד + 350,000 ₪. לכן, אינני בטוחה שניתן לראות את פועלם של המשיבים במקרה זה כ"מתוחכם" במיוחד – אך יש להבהיר שאין בכך כדי לגרוע ממסקנתי באשר להתארגנות המוקדמת (דהיינו, שרכיב ההתארגנות אינו זהה לרכיב התחכום), וממילא – על מנת שתקום עילת מעצר אין חובה שיתקיימו כל הרכיבים (והמדובר, כמו תמיד, במקבילית כוחות בין הרכיבים השונים בהתאם לעוצמתם והיקפם).

לגבי התנאי השלישי – השיטתיות – יש לראות כי לאמויאל הרשעות קודמות רבות. הוא יליד 1988, משמע – בן 23 כיום, והספיק לצבור לחובתו את הבאות: בשנת 2007 הורשע בעבירת התפרצות לבית מגורים, בשנת 2006 הורשע בחמש עבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב (אשר נדונו ביחד), ובשנת 2005 הורשע בעבירות של איומים, תקיפה סתם וחמש עבירות של גניבה (שאוחדו).

לפיכך, אכן קיימת עילת מעצר.

המשיב מס' 2 – לסרי :

ע"פ כתב האישום, בשעה 02:05 לערך, הגיע לסרי לבניין עם אמויאל וסוסן. הוא ואמויאל עלו לדירה, שעה שסוסן נשאר ברחוב כתצפיתן. השניים נכנסו לדירה, גנבו את הרכוש – ואף לסרי נתפס על ידי אחד השוטרים בצאתו מהדירה.

ראיות לכאורה - ב"כ של משיב זה הסכים כי קיימות ראיות לכאורה לגבי ההתפרצות והגניבה אך סבור שאין ראיות לעניין קשירת הקשר או החזקת אמצעי הפריצה. לגבי אמצעי הפריצה – יש ממש בטענה, אך אינני יכולה לקבל את עמדתו לגבי העדר תשתית לעניין הקשר.

אמנם, מהמידע שקיים בתיק עולה שלסרי "גויס" להתפרצות הספציפית בסמוך לשעה שבה הוא נסע עם אמויאל וסוסן לבניין ולא מצאתי אינדיקציה למעורבותו בהכנה המוקדמת של המנעול (בשעה 21:00) או לאחר מכן. עם זאת, מהשיחות שנוהלו איתו – ניתן להבין שהוא ידע מהי מטרת ה"גיוס", וראו את שיחה מספר 1178, משעה 23:17, שם וקנין שואל את לסרי אם הוא יכול להיות "זמין" עוד מעט וכי צריך רק "לבוא ולעשות" כי "הכל מסודר". נכון הוא כי יתכן והמשמעות של "הכל מסודר" הינה שהמנעול כבר "טופל" (ואכן כך ככל הנראה היה שכן השיחה התקיימה בשעה 23:17 והמנעול "טופל" קודם לכן), אך התארגנות עם מטרה ברורה בוודאי שהיתה. אין חובה להראות שלסרי נטל חלק בהכנות בשטח כדי להגיע למסקנה שהוא ידע בדיוק להיכן הולכים ולאיזו מטרה, וראו כי כאשר הוא נשאל אם הוא יכול להיות זמין הוא עונה: "בטח, למה לא", ולא שואל שאלות לגבי מטרת הזמינות. כך גם בשיחה הבאה עמו, כרבע שעה לאחר מכן, בשעה 23:31 (שיחה 1180), עת הוא מנהל שיחה עם סוסן ומבקש לדעת "עם מי אנחנו הולכים", מבקש לוודא "שיהיה מישהו למטה", וקובע שיאספו אותו בשעה 1:20. לכן, אני סבורה כי קיימת תשתית ראייתית אף באשר לעבירת קשירת הקשר כהכנה להתפרצות ולגניבה (במהלכן הוא נתפס).

עילת מעצר - מכאן, שסקירת המבחנים להתקיימות עילת מעצר מחייבת את המסקנה כי גם מבחינת משיב זה קמה עילת מעצר – ואין צורך לחזור על הדברים. לגבי עברו הפלילי – יש לציין כי לסרי הינו יליד 1991, בן 20, ולו הרשעה בודדת משנת 2008 בכל הנוגע לנהיגה פוחזת ברכב בנסיבות של שבל"ר, ללא רשיון.

המשיב מס' 3 – וקנין :

בהתאם לכתב האישום, וקנין שוחח בטלפון עם אמויאל כאשר זה האחרון הגיע לדירה בשעה 21:00 ובדק את מנעול הדירה – כאשר שיחתם נסובה סביב מנעול הדירה. בשעה 21:32 הגיע וקנין לרחוב הסמוך יחד עם סוסן, ברכב בו נהג סוסן (להלן: "הרכב"). בשעה 22:45 לערך, נצפה וקנין נכנס לתוך הבניין והוא יצא ממנו במועד לא ידוע. אין חולק כי במועד ביצוע הפריצה, וקנין היה בביתו ולא בזירה. לאחר שאמויאל ולסרי נתפסו, סוסן נמלט מהזירה ושוחח עם וקנין. וקנין הציע לו להגיע אליו, וכאשר סוסן היה בדרכו, כנראה אל וקנין – הוא נעצר. בחיפוש שנעשה בביתו של וקנין, בסמוך לשעה 03:00, נמצא כסף במזומן (כ-32,000 ₪) וכן כלים וחומרים המשמשים לפריצה, כגון חומר אקרילי גמיש המשמש להטבעת מפתחות והכנת מפתח נוסף, סט קיסמים המשמש לפריצת מנעולים, צילינדרים של רב בריח, כרטיס מגנטי לשכפול מפתחות, מפתחות שונים ופלסטלינה.